[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כבר ארבעים שנה, סכין-הכיבוש נעוצה בגבינו;
ארבעים שנה נמשך עולו של הכיבוש.
נהרות של דם נשפכו מאז משני צדי-הגדר;
ארבעים שנה הכל בתהומות-הבהלה נטוש.

מאז יוני 67,
ילדי חברון ושכם סובלים מתגרת היד המתנחלת,
אשר בדרכם לבית-הספר בהם פוגעה.
אישה שהולכיה אל הבאר לשאוב מים,
אין יודעת האם תשוב לביתה.

כבר ארבעים שנה, שני העמים טובעים בביצה ממארת;
קדחת-הכיבוש והשחת-המידות, אוחזה בהם.
הדם מוסיף וזב כמו מי-גשם;
האוויר רווי ריח-צחנה מקומם.

אך הטרגדיה הפלסטינית התחילה עוד ב-48!
הכיבוש של 67, הנו המשך לנכבה ולגירוש מאות אלפי אנשים.
הוא לא בא פתאום, מיש מאין;
אלא נוצר מתוך חמדנות הציונים.

מדי שנה ישראל מחרימה קרקעות באלפי דונם;
מדי שנה בשנה השלטון הורס בתים,
בהשאירו משפחות שלמות ללא קורת-גג.
כפרים על כל יושביהם, מנותקים מחשמל ומים;
הסבל והמצוקה אינו פג.

ארבעה עשורים שלמים, הכל מייחלים לדקה של שקט;
הכל שואפים לרגע קט של שלום.
עובד אדמה פלסטיני חולם לעבוד את אדמתו,
ולא לאחוז בנשק;
כך גם פועל ישראלי, אינו חפץ ללחום.

אך ההנהגה הישראלית,
בכל מחיר רוצה לבל תכבה אש-התופת;
בשביל שלטונות-ישראל,
המשך-הכיבוש הוא כמו סם-חיים לרעיון הציוני.
הקץ, לכיבוש! הקץ, לפשע!
מהבוץ הממאיר, את שני העמים להוציא!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חופשי זה!
חופשי זה לגמריי
לבד!






יגאל עמיר, אסיר
בודד בפרדוקס
תמידי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/07 18:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמואל ירושלמי

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה