אני רוצה לאחוז בקרסולי אמי
חזק בשיניי
לנשוך אותה עד שתבכה
ולשחרר
להציץ בשמלתה פנימה
ולחייך בשיניי

אני רוצה לנשוך בקרסולי אמי
לטעום אותה מלמטה
עד שיכאב לה
ולי
לכרסם אותה מחשבה אחת
אחרי השנייה
בלי
חרטה

משהו רקוב בממלכה הא-סקנדינבית של
מי שהוא לא אתה
כתרי המלכים מוטים ימינה מעט
ומשרתות המלכות מתלחשות
בעוז, בלי טיפת בושה
נאמני המלך מתכננים
עריפה נהדרת
המלך מצדו גאה
היות וכל מלך זקוק
להדחה משכנעת
כדי להיזכר
כדי להימכר
להמונים משולהבים
להמונים משולבים
תחכום נעדר לצון
לצון נעדר תחכום
ומי היית אם לא היית
מלך יומרני
מלכה גנדרנית
משרת צמא דם
או משהו כזה

שוב פרוסט
והזמן אבוד מתמיד
אף פעם לא אחזור למחוזות הילדותיים
לפחות לא אלו שאני רוצה אליהם
ופרוסט מוחזק בנרתיק
כנשק יום דין
בכריכת קרטון עדין
ועולם הכפר הצרפתי
רחוק ממני כל כך
שאני בוכה עם עלייתי למשכב
כשנפשי עדיין לא יודעת
על השינה

עוד מעט
חיים לצד אישה צלולה
שכונה בורגנית תסבול אותי
בלי הדדיות
לא תהיה גאות
וגם שפל ייראה מותרות
אני אעמוד במים הרדודים
עד הביצים
ואצרח
ואגנח
עד שארצח
העגל המטומטם שבי ירשה לעצמו
רגליים על שולחן
לא יהיו לי התמכרויות
לפחות לא כאלה שאני רוצה
ובכל פעם שייזרק לידיי ספר שירה
החמצה נהדרת תדהר בי
תצוד אותי
תפשוט את עורי ותחייך מעליי
תחשוף עליי שיניים בלי רושם
האדם המורד שאני
יהפוך לחנווני מתפשר
המחירים יועלו וישולמו
תמיד
תהיה לי תקנה (אוי)
לא אדרש לאחוז תערים בוערים
בידיים חשופות מגורות (ואבוי)
(לי)

שוטטות מקרית אחת
מפגישה מקרוב
עם משורר מתחזה
שאיבדתי בסמטה מילולית
מסריחה מזיוף
אני תוחב את עצמי חזרה
לכיס מכנסיי
וחיוך מנוזל
מתחיל לטמטם אותי
מוהל את עצמו בזעם עכור
שכבר הוקהה והוכה
עד שמת