אם יום אחד יהיה מפעל לאנשים,
אז תגידו לי.

מאוד הייתי רוצה לבקר שם,
אולי גם אני הייתי עולה על המסילה.

מחליטה שהנה מהיום
אני אהיה
מי שאני באמת רוצה
להיות.

לקחת את כל מה שאני מאמינה
בו
ולשים
בגוף אחד.

בגוף שלי.

אני רואה את עצמי עולה על המסילה,
מחליפה את החלקים,
ומשמנת את הצירים.

לוחצת על הכפתורים הנכונים,
ומכוונת את כל השעונים.

הייתי נולדת מחדש.
בדיוק
כמו
שאני רוצה.

אם הייתי יכולה,
גם הייתי מצרפת לעצמי זוג
כנפיים.
הייתי עפה רחוק כשהייתי רוצה שקט.

גם הייתי מלטשת את פניי
כמו של בובה,
ככה הייתי יכולה להקסים אנשים.

הייתי מחליפה את הגוף שלי,
בשל מישהי אחרת.

וגם אם היה אפשר,
קצת יותר חכמה.

בטח הייתי הכול
חוץ מעצמי,
טעות בייצור.

תגידו לי,
מתי מפעל האנשים ייפתח?
אני כבר מוכנה לשינוי.