א. תמר / למטה |
המרחק בנינו מתעצם.
את צועקת ולא יודעת
שזה מה ש אסור לעשות.
את מחזיקה אותי בידיי
ואני מפחדת לרגע שפתאום
יחלוף בי איזה גל וישבור
לך אותן. אלוהים,
כמה שאני מסוגלת...
אני מסתגרת לתוך עצמי
ומקללת. הרבה מקללת בפנים.
אחר-כך בוכה וחושבת
אני לא אשמה,
מותר לי ליפול לפעמים.
אעשה הכל כדי לקום
רק אל תדרכי עליי
כשאני שם
למטה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|