השמש משתקפת בעיניים,
והן בוהות בצפייה בחלון.
מחכות בקוצר רוח,
לחיבוק שלך,
ולמגע שירגיע.
איך יכולתי לדעת?
ולמה אף אחד לא גילה?
שכל שנייה בלעדיך היא כמו נצח.


השקיעה משתקפת בעיניים,
והן עוד בוהות בצפייה בחלון.
מחכות בקוצר רוח,
לידייך הגדולות,
ולנשיקה שתחמם.
כי לא יכולתי לדעת.
ואף אחד לא גילה,
שכל שנייה בלעדיך היא כמו נצח.


הירח משתקף בעיניים,
והן נעצמות לאט.
כי הנה הגיעה השעה,
כי החיבוק והמגע,
הידיים והנשיקה,
כל אלה יגיעו בחלום.