החיילים שלי חוזרים
מביאים איתם סודות כמוסים
בעטיפות מרשרשות
מארץ רחוקה,
ונעליים קלות
לשנים הבאות
בבינת-ג'ביל
הבנויה.
על מפות לבנות
של דרום לבנון
הם משרבטים בקשה אחת
ותולים אותה באוויר
"בואו לא נדבר בזמן עבר
מה שהיה
נגמר,
לפחות עד הקיץ הבא"
לפחות
עד הקיץ
הבא.
וכולם מסכימים
שעדיף להרעים בשתיקה
מלהרעים בתותחים.
להתנקות
ולהזדכות על תחלואות הנפש
ולא לשתות מכוסות זכוכית
לפחות עד
הקיץ הבא
לספוג את הדמעות חזרה.
ובינתיים
פלוגת תל-אביב
תתפוס קו חמש,
זה יתן לנו לפחות שנה
להתאושש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.