ועכשיו אני שוב לא יודעת
מה מחזיק את השמיים
ואיך הקרקע לא מרפה אחיזתה מרגליי.
(מעולם לא ידעתי לנחם את השאלות שלי).
אבל לזכותך יאמר שלמדתי,
איך לספור חללים ריקים
למיין את הבכי לעצב וגעגוע
ולהמיס רגעים אל תוך הגרון.
רק שכחת להמציא אותי
כך שאדע גם ללמוד אמונות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.