[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני נוסעת בכביש המהיר,
המוזיקה מתנגנת דרך אוזניי,
הנוף מתרחק מאחור,
עדיין מחפשת את פנייך דרך חלון המכונית שנוסעת מימיני,
כבר לא מפחדת מהרגע הזה.
ממשיכה לנסוע, בוהה בזמן שעובר.
עדיין שרה עם הרדיו וחושבת עלייך,
כבר לא שרה אהבה נכזבת, שרה אהבה טובה, אהבה אחרת.
אחרי יום ארוך מתרפקת על מיטה,
עדיין מבקשת אותך לידי לפעמים
כבר לא נרדמת בעיניים אדומות.
היום אני כבר מרגישה חזקה, עדיין כואבת,
עדיין לא מוכנה לאהבה חדשה,
כבר יכולה להגיד "אני מתגברת".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.

אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/07 17:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמרה בן-סימון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה