פעם, מזמן, האדם שהלך לידה בטיילת של תל אביב בלילה חשוך היה
לא אחר מאשר סופרמן, מה שקצת הקשה למצוא נושאי שיחה מכיוון
שבאמת גאולה דרימון לא אהבה סרטים, והאמת הייתה שלמרות זה
שהייתה מסוג הבנות המיוחד, מהמוערצות שבחבורה, מהנסגדות בסתר,
הייתה גאולה שותקת לעתים קרובות מאוד, לא שרצתה בכך, להפך, היא
נכנסה לדיכאון מעצם המחשבה על שתיקה ולא ניסתה להשתיק את
מחשובתיה הרבות והעמוקות שהתאפיינו מבעד לעיניה הקטנות
והנשקפות מגבותיה המקומרות.
לרוע מזלה ולמרבה הגועל של גאולה, הסתבר שסופרמן שלה התכוון
לבלות איתה את הלילה עד הזריחה שהרי שניהם לא הוציאו רישיון
עדיין וטרמפים ליישוב נידח באמצע הלילה לא באים בחשבון,  עדיף
למות מעייפות מול הים עם יד ימין ממוללת חול מאשר מורמת
באוויר.
אבל אז היא מצאה את עצמה תוהה לה בלב, גבר אמיץ, כשהוא נשאב
לעינייה בדממת הלילה והשלווה. איפה את בחורה שאוכל לקחת יד ביד
ולאהוב בשקט, בעצם כמו עכשיו, חשב בקול הילד הכי מוזר שקיים,
שהיה עסוק בתכנון תכנונים, במיוחד כשהייה נמצא ליד בנות,
ואפילו לא שם לב לעניין. הילד הכי מושלם שקיים, הכי חתיך בשבט,
הבחור הכריזמטי שדווקא לא הייה מוקף בנות מרוב ששנאו אותו
והחרימו אותו המונית, מתוקף היותו מושלם מדי. פעם מישהי שאלה
אותו אם מישהו פעם אמר לו שהוא מושלם? אז הוא ענה שכן, למרות
שחשב שדווקא היא, לא דיברה מתוך אכזריות מתנקמת, הוא חשב לעצמו
שאם אפילו הבחורה היחידה שקיימת קצת בעולמו מסוגלת לפגוע, עדיף
לזרוק אותה לים ולתפוס את האוטובוס הראשון לירושלים. ההוא
הנפרד. שיוצא מבני ברק. אבל בכל זאת מצא את עצמו לידה, בכל פעם
שהצטלבו דרכיהם במקרה, כאות חברות. כי מה לעשות גם ילד רע הוא
ילד ולו לא הייה אכפת בכלל להיות שנוא כל עוד הוא מקבל יחס,
בכמויות של קופסאות גלידה של ריאו.
נער ונערה תופסים את הרכבת הראשונה שיוצאת, לצפון, נער ונערה
מאושרים ושקטים, נפרדים, וזהו רק תחילת החופש הגדול, שבריר של
אמת נמס בליבם של המאמינים האוהבים שיודעים שאפילו שככה עצוב
זה לא משתקף ממה שבלב, רק מהמציאות הדוחקת. עכשיו הם יוצאים
לטייל כל אחד בעולמו, דברים השתנו בינתיים וההתרגשות הפכה
אחרת, זמן להתבגר. אם היית מבין את זה לפני שעשית שטויות, היית
שומר תמימות יתומה. היית מתחשל במקום בטוח יותר. הגיע זמן
הכיופים האחרון שעוד ידעו ביחד, ולבד, ככה היה, אמרו חברים,
אבל לא השפיעו עליהם מעולם, אלה שהיו שם כשצריך אותם, והתערבו
מהצד. אבל עכשיו אף אחד לא שם, המילה קרירה בטלפון אומרת הרבה,
הוא מדבר משפטים ברורים וקצרים, ולפעמים גורם לה להתפוצץ מבכי
במקומות שאפילו לא ידע שהוא קיים אצלה, כשמול הפלאפון שלה אין
הודעות. גם הוא כבר לא חושב על חברים שלו יותר. סוף שמינית.
נגמר. הגאולה שלו נגמרה ועכשיו מתחילה אחרת כי למרות שנשים
מדמינות, גברים ממציאים מעולים. כמו כל סרט טוב, נגמר מתישהו.
ויש הרבה סוגים של סרטים מצוירים, לילדות מתחת גיל 18 או מעל,
היזהרו!