|
לדפנה ושאול בר תור
זהו שיר תקוה השואב כוחו
מן האישי שהוא גם ציבורי
כששני עמים מחוברים
בעל כורחם,
כתאומים סיאמים
מה שכואב לאחד
כואב לשני
עֵת הַתִּקְווֹת נוֹבְלוֹת לְאַשְׁלָיוֹת
כְּשֶׁכָּלוּ חֲלוּפוֹת אֶפְשָׁרִיּוֹת
וְהֵן כְּבָר לֹא בָּרוֹת בִּצּוּעַ
וְהֶעָתִיד הוּא קִיר חוֹסֵם
בְּלִי שׁוּם מִרְוָח אוֹ סֶדֶק
כְּשֶהַבְּפֹעָל מְסֻגָּר שִׁבְעַת בְּרִיחִים
וְהַיֵּאוּשׁ מַרְקִיב - שׁוֹלֵחַ צַחֲנַת גְּוִיּוֹת
רַק שְׁבִיב חֲלוֹם מַצְמִיחַ כַּנְפוֹנֵּי דִּמְיוֹן
וּמִן הַדִּמְיוֹנוֹת פְּלוּמוֹת עַל הַכְּתֵפַיִם
פִּתְאוֹם מִתְנַפְנְפוֹת,
הַאִם אוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ מְדַשְׁדֵּשׁ
שֶׁמְּנַסֶּה לִפְלוֹת גַּרְגֵּר מִצּוֹאָתוֹ
יִפְרֹש- כָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם
וְאֶת כִּלְאוֹ יִטֹּשׁ?
הַאִם נִתָּן לְגַדֵּל יֶלֶד
שֶׁמִּשְׁאַלְתּוֹ לָמוּת עַל חֶרֶב
וּמִתְאַמֵּן בְּלֹא יַלְדוּת
עַל צַעֲצוּעֵי מַשְׁחִית
לְהִזְדַּבֵּחַ...
בְּלִי חֲלוֹם?
21/6/2007
|
|
|
בוקר טוב רחל.
שיער יפה יש לך.
תיהני ממנו כל
עוד יש לך אותו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.