ענת מדינה / סוף לתמימות |
אני עודני בסביבה
נזכרת היום באותה התקופה
זוכרת את שקרה
חוזרת וחשה את הנורא
פלשים ממך בהדרגה
חוליות צצות ומצטרפות להרכבה
חלק חלק צובט מחדש
גופי ממש נרעש
סרט אימה מרעיד אומה
תקופה ישנה אחרי עשרים שנה
ילדה בן רגע הפכה לאישה
זה כבר לא תם, סתם!
מזרועות אבי לקחת אותי
אהבת את התמימות, איפה ההגינות?
רעב לבוסר, בוקסר?
תן להבשיל בטרם תשיל
רצית הופעה, ראווה
איזו רוח פרצה...
אמא לא ידעה
אני כבר לא ילדתה.
השיר לא נכתב עליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|