מאז שאתה לא רוצה
להרוג אותי
מצאתי ידיים אחרות שיטביעו

בכריות הדיו שלי
טביעות
ושוב אני מעצבת את המלתחה
כדי להסתיר
ממך
את הסימנים
המבשרים את

-הסוף-

(הוראות בימוי:
"אף פעם לא בפנים
אף פעם לא ב(י)פנים
תגמור בחוץ")

בתמונה ההיא
מפורים
הייתי מלכת אסתר
בכתר
ושמלת סאטן וורודה
מתחת לליפסטיק האדום
שאימי מרחה
ניתן להבחין בחיוך
נעדר
מפניי הילדה
שמעולם לא הייתי

מלידה הייתי  
ושתי

אני מעדיפה את זה כך
התאבדות איטית ומפוכחת
לא באבחה אחת
לא ביריית אקדח
לאט
(או כמו שייעצת לי
ל
א
ט)
מידיי הגברים
שלא מכירים אותי
ומידיי הנשים
שלא מכירות
בקיומי
(רק לא מידיי עצמי)

לאחר בחינה מדוקדקת של גבולות
הקיום שלי
אני יכולה לומר בוודאות
שאני משתרעת
ממוצאי שבת
ועד לימי שלישי
מנעלי עקב
לשורשי שיער
מבר
לבר

מכר
לכר

לקר

עם הכאב הזה
אני בוחרת להתמודד
לבד
(זה אינו אומץ
זו טיפשות)
אין אהבה בעולם
ואין פחד
רק שכנוע עצמי

הנפש שלי היא לני ריפנשטייל
במיטבה
איזו תעמולה מהוללת
היא עושה לך
הייתי כמעט
משתכנעת
אילו לא הייתי
כזו סקפטית

("עוד באירופה
היא הייתה סקפטית")