יום אחד באביב נחמד הייתה להן חבורה של פיות. הן אהבו מאד מאד
לשחק.
לפתע פתאום הופיע ילדה שאיבדה את את דרכה הביתה. הילדה בכתה
ואז הפיות נגשו אליה ועזרו לה - הן הזמינו אותה למשחק, ושיחקו
להן יחדיו את משחק המחבואים, עד שהופיעה המכשפה הרעה.
הפיה ורודת הלחיים נלחמה במכשפה עד שהמכשפה אמרה להן: "אני
רוצה רק לשחק איתכן".
הפיה המתוקה אמרה: "בשום אופן לא".
הפיות האחרות רצו כן להזמין את המכשפה לשחק איתן. אבל קרה ריב
גדול עד שהפיות השלימו ביניהן והזמינו את המכשפה.
שיחקו להן ושיחקו והלכו לביתה של הילדה.
לילדה קראו דובדבנית. היא מאד מאד אהבה דובדבנים ולכן הזמינה
את כולם לאכול אצלה דובדבנים.
כולם שמחו לאכול את הדובדבנים, לקחו לעצמם עוד ועוד ויצאו ברגל
לביתם דרך היער.
לפתע הרגישו ביער גשם ולרוע מזלן לא היו להן מטריות. פתאום ראו
מטריה זרוקה, לקחו את המטריה והמשיכו בדרכן. כשהגיעו הביתה
החליפו לבגדים חמים כי חלקן נרטבו בגשם והיה להן קר.
לבשו צעיף וכפפות ולראשן כובע חם וגם שמיכה והלכו לישון.
למחרת בבוקר הגיע יום אביב נפלא, שמש, פרחים יפיפיים ופרפרים
שהיו מאד אהובים על הפיות.
הפרפרים רצו ללמד את הפיות לשתות צוף.
אמרו הפיות: "אנחנו לא יכולות, אנחנו לא פרפריות וגם לא דבורות
אנחנו פיות שעושות דברים שרק פיות עושות. אולי תצטרפו אתם
אלינו".
היה להן רעיון גדול שגם פרפרים וגם פיות יכולים לעשות. הם פתחו
כנפיים ושיחקו בתופסת.
מרחוק הופיעה נסיכה תוך כדי שהיא רקדה לה.
הפיות והפרפרים הצטרפו לנסיכה במחול, ורקדו ביחד את ריקוד
הנסיכות - צעד לימין, צעד לשמאל,
צעד לאחור, צעד קדימה וסיבוב. וכך רקדו להם ורקדו עד שירד
הערב.