בעודי מתבונן
עצב בי לבי
בחולשת
חייה
תפסה עיניי
באזור חלציי,
חולשת שרעפיה
עצבונה מתהפך
באש.
לו יכולתי
הייתי מחבקה
ברכות היותה,
בעיגולי נשמתה
הדואבת
מפיח חייה
עודה באיבה
חמה ולוהטת
כבשרה,
שם הייתי
הולם בעצב,
מעצב בה
שיח וחוזקה
חדוות עלומיה
כקדם מחדש,
מכניס בה חיים
כהיותה
מלובנת וכמהה.
יש להכות בברזל
בעודו חם
חוזקה שבי
בחולשתה.
02.06.2007 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.