דפיקות הלב. הרעד הזה, המשתק.
אני רואה אותה מרחוק וכבר משפילה מבט, רק לא להתקל בעיניה, רק
לא להתקל.
אנחנו לא צריכות מילים בכדי להרגיש את האהבה שיש פה. אנשים
הולכים ובאים, אבל את, את זה משהו מיוחד. הקשר הזה, החיבור,
בלתי ניתן להתרה. היופי הזה שבך, היופי.
הכח הזה שיש לך עלי, העוצמה. כל מילים שלך הולכות איתי לכל
מקום, כמו גם המילים שלי. מילים, זאת מילת המפתח. המילים שלך,
המתחרטות, הנסוגות, המפחדות.
הלילה, אני כמעט יכולה להרגיש אותך בין הידיים שלי. וכשאני
חולמת, זה רק עליך.
הכאב שבספק, הכאב שבאהבה. אנחנו אף פעם לא נהיה.
את מבטיחה לא לעזוב, לא לשכוח, אני יודעת שזה לא יקרה.
'את נדירה', אלו המילים הראשונות שיוצאות לי מהפה. את כמובן לא
שומעת אותן, כי לא ניתן לשמוע את רחשי הלב.
אהבה עצובה, שום דבר לא קל כאן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.