|
בין ענני הבוקר
ערגתי אליך
היו בם קרעים לבנים
וחשבתי
שבין השמים לארץ
ומגדלי בבל המתנפצים
חדשות לבקרים
חיי יכרעו בלי הגיע אלייך
או אלייך אבוא כורע
ואת תדחי מנחתי.
היה לה שם של ירח
בוהק גם מתוך השמש הגדולה. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.