כבר יבש ים הדמעות שבכיתי
והפך למדבר לוהט מבדידות
ואם עד עכשיו ביגון שחיתי
זה הזמן לצעוד בודד, רעב וצמא לידידות
אך במדבר הזה אין איש מלבדי
ואני שוקע בחול הטובעני שלך
תחת שמש מדבר לבנה את תדעי
שוכבת גופה ולחיה כבר לא לח
על הגופה צלקות רבות למספור
אחת לכל פעם בה התחלתי לבכות
ואת השמש מכסה ענן סערה אפור
הבוכה בשבילי ומרטיב רקמות
הגופה תתעורר ותשוב להלך
והכל יראה כעבר שנשכח
אך בלב חדר שלם מת בגללך
ושום שסתום או שיפוץ לא יעזור בכך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.