|
הם מליטים מעליך את אור הכוכבים
פרודות בודדות של רגש סדור
שבילי ארץ בלי דעת או שם
ועינך תרות אחר הבוהק הנוצץ.
המסדרונות ארוכים וצרים
אין בהם מקום לרגשות ילדים
למבט אוהב שאינו מבוסס על מילים
למגע מלטף של שירת החושים.
החפצים יפוזרו לכול רוחות השמיים
מטעני הזמן יהפכו לאבק רדוד
דהרת הסוסים המתים תקטע באיבה
הצורות יתגבשו לצרימה נוראה.
מסך הרוח בעלים
ריח האדמה הרטובה
לשונות האש של שרפות היער
ישזרו בך את הד הזיכרון שנותר. |
|
|
יום אחד סוס
חמור וכלב יצאו
לטיול.
"האו האו" אמר
הכלב
"איה איה?" שאל
החמור
"הי הי הי הי
הי" צחק עליו
הסוס.
"איה איה" נעלב
החמור
ומה אתם חושבים
ברווזים
וברווזות שעשה
הכלב? נכון! אמר
"האו האו" ופתר
את הבעיה.
הגורו יאיא מספר
לברווזיו סיפור
לפני השינה.
כולם מרוצים,
חוץ מהחמור,
שעדיין נעלב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.