רק כחול וצהוב
השמש מסנוורת

הוא בודק משהו באופנוע
אני יושבת נשענת על העמוד
משב רוח איטי ונעים עדין לא היה לי ברור אם היה חם או קר
זקנים עושים את הקניות במרכז היחידי שקיים באזור הזה כנראה
ילדים מתגלגלים בדשא והרבה חיילים שבאו לאכול וחולמים להיות
בבית

עשיתי לו מקום מאחורי
הוא התישב מאחוריי, אני נשענת על החזה שלו
מעשנים סיגרית נוף

לא החלפנו מילה
כל אחד בוהה בנקודה שלו ומדי פעם מחליפים
העיניים זזות באיטיות לאן שבא להן

כך אנחנו ממשיכים הלאה
עולים על האופנוע
יחד, עטופים, לצלילי המכונה והאהבה שבאו להפריע לשלוות המדבר
אני לא יודעת לאן הוא לוקח אותנו
אבל יש לנו הכל בשביל להמשיך הלאה.

"נווו תעצור יא מאניק מה אכפת לך".
"אשכרה, איפה הסטלן תורן כשצריך אותו".
"כמה זמן אנחנו כבר תופסים פה טרמפים?"
"שנים על גבי שנים וחם לי רצח".

היא זהרה
השרוול הלבן שלה החזיר את כל קרני השמש

מסות של חול, גבעות, רכסים
ואף לא ענן אחד
אופק אין סופי
ואני חלק ממנו.

החזרתי את המבט עליה
היא מחייכת לאוטו שעובר.

עצרו לנו
ממשיכים הלאה
מענין לאן הוא מגיע.