הומצא בזמן נסיעה בספונטניות כשאני וחברי רוני נסענו לירושלים
לנגן ברדיו עם הלהקה שהקמנו, שהחזיקה לא יותר מדי זמן...
לפחות השיר הזה יצא

נסעתי לירושלים לנגן עם הלהקה
היה לנו סשן ברדיו
היינו בדרך לתהילה...

אני יושב באוטו,
בודנר על ההגה
ועמית קלינג הנווט
"תיסע לשם, תיסע לכאן"
אומר עמית
ופתאום מצאתי את עצמי...

בבית דגן, בית דגן,
איזה מקום מחורבן,
אני רוצה ללכת מכאן,
מבית דגן...

"מטומטם לאן הובלת אותנו"
צעק עמית קלינג על בודנר
אבל בודנר אמר:
"עמית ת'הומו"
ועמית אמר:
"איזה גבר"

הבנתי שאתקע שם לנצח,
במקום כה שקט ובודד.
אך פתאום משום מקום,
הופיע מולנו שד.

השד היה אדום ומפחיד...
ולבש גלימה כחולה
לראשו הוא חבש בארט
ולרגליו שמלת מלמלה

הוא פתח את פיו ואמר
בקול גדול ורם:
"לעולם לא תצאו מכאן,
לנצח תהיו תקועים..."

בבית דגן...

וראשון נראית קצת כמו חיפה,
וחיפה נראית קצת כמו ראשון...
וראשון נראית קצת כמו חיפה,
או שאולי זה להיפך...

נשבר לי הזין
לשבת באוטו
כשמימין עמית קלינג
ומשמאל בודנר
אני אפילו לא מבין את הטקסטים שלנו,
די אקספליניישן ספרנגינג ספרונגר?

בית דגן...

רוני כהן: גיטרה ושירה (של רוב הקולות)
עודד בודנר: קולות (בניגוד לטבעי)
ובהופעת אורח: עמית קלינג