בשנתי הרבה,
במבוכי נפש דרקוניים,
אחזתי בראשי בין שתי ידיי
עת חלומות אוויר רפים
ס ח ר ח ו ר ת
ויתרתי על האוכל גם,
ביצה קרושה בבצל סגלגל
הרעידה את הקיבה,
יתושי ענק התעופפו בינות
האוויר החם עצר
בסירות מפרש מתנודדות חלמתי
אבל להצילני מהלחות המשתוללת
איש לא בא
נפש אמן כרסמה במכחול
ציורי זאבים ותמונות שאול,
על מסלול הרכבת מן הדרום
קיבלתי את חירות חיי
על בריאות כלשהי
לא ידעתי לשאול
אהבות רבות בין מרחבי אלם
ובדידות וטירוף
במוסיקה הגאונה של מאהלר
כל ילדותי פרחי שמש
ולא ידעתי להשלים
רק ימים
שכל אחד גוזר פרא
ושיערות אדומים
נתפסו בבדים
התכסיתי בחושך,
חלמתי,
ראש חופן מרצפות
נוטה לנשור
פרפורים |
