|
איך הוא נעלם
לי, בין האצבעות
כמו גרגרי חול
זהובים מתדרדרים
במורד הירך
כבר לא אראה אותו
אפילו לא למבט חטוף
לראות את פניו
להרגיש שאני קרובה
אליו
בצורה
מסוימת
כמו ל ג ע ת לא ל ג ע ת
יד ביד
לנצח
הזיכרון. |
|
|
התייאשתי עד כדי
כך שניסיתי
להתחיל עם
המרכזנית של
השעון הדובר.
צרצר.
נ.ב.
היא התעלמה ממני
לחלוטין, הזונה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.