דקלה אשל / פרידה |
הנר עדיין רצה להאיר
כמו זכוכית מתנפצת על רצפת הבטון
הרצפה נבהלה מהחומר השביר
כמו דלת נטרקת כשסופה בחוץ משתוללת
קירות הבית ירעדו ביראה
כמו נצוץ האור האחרון בשקיעתה של חמה.
הרגע ארור
ובלתי רצוי
בלתי נתפס
זעזוע ופחד
שניות של אימה
סופני לאחד
השני מתעורר
לדעת
לברוא
מה יבוא
מה הלך
ועל מה כל המהומה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|