יושבת בחדר, קר וחורפי.
והזמן קופא, קופא מולי.
מביטה בשעון, שיחלוף לו הזמן
אך כל שנייה, מרחפת כמו ענן.
השעה חולפת, אך הזמן נעצר
מחמש עובר לשש, וכולנו אותו דבר.
אך בסופו של כל יום, ישנו רגע מדהים
בו הזמן החולף, משתנה ונעים.
וכשהרגע מגיע, העולם נעצר
והשעה נמשכת עד לאותו רגע מדהים, מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.