שוב אותו מבט פעור בעיניה
מבט כמה, מבט עורג...
השקר מסרב למות,
לוטף פניה בבדידות לא מזהרת
חוזר ומכה,
והיא עוד מתלבטת...
מבט קפוא, משתומם,
מבט מתרצה ורוצה,
מבט בועט,
שאינו יודע מנוח...
אל מולה, מבטו -
החד, ה א י ט י
ה
ש
ק
ו
ע
מבט שחור ובוטח,
מבט יודע כל,
מבט חסר מעצור...
מבט עייף שמתרוצץ,
מבט עדין ומתבייש,
מבט שמשקר ומשקר
ולא חדל מלשקר...
נהג לומר לה שהוא מעין ראי,
ככל שתביט בו יותר, תראה עצמה...
ככל שהביטה יותר ראתה מאום.
היה ערג לגופה.
אהב כל אורך רגליה,
כל קו בשפתיה,
כל ריקנות בעיניה...
ריקנות שאפשרה לו
ל
ש
ק
ו
ע |