פותח את הספר שקראתי אותו כבר
הסיפור אותו סיפור עכשיו אני נזכר
אהבתי אותו אז והרבה לא השתנה
אז גם עכשיו מקווה שעוד אוהב
אומרים הכל אותו דבר רק אני יותר גדול
השמיים הם הגבול תזהר רק לא ליפול
ותביט רק קדימה יש לך לאן לשאוף
אתה מוכשר מסוגל לכל דבר

ועדיין לא לוקח צד נשאר כזה אדיש
הדאגות שלי היום לא חשובות אני מדגיש
בילויים בשבילי הם תמיד מסוג אחר,
קצת מוזר, בינתיים לא נשבר.

ושוב, אותו סיפור עצוב.
אותו פזמון תמיד חוזר,
אותם גיטרה ופסנתר,
שוב, הרגש משתלט,
מרעיש הרבה אבל שקט,
מבפנים הוא בי בועט.

לנוח יום אחד על שפת הים,
בלי דאגות רק שיהיה יותר חם-
כי המים קרים מידי,
כאש בעצמותי.