בליינד למון / דמוקלס |
שטביעת החורף כבר בו,
שהוא עותק יחיד, עולם,
שעה צרובה אחת,
שהלילה שחק מנגינה,
שד כפאו,
והוא מחפש נהר
להינצל בו מאש ומאשמה
והוא מחפש גדה להיאחז בה
כבשן להמס בו
את פעמוני הקרח
המדנדנים בחלומו,
מתריעים מפני האסון
שלעולם לא יבוא
והנה הוא מגיח
בקצה
המנהרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|