חוץ, יום, פארק.
שתי אמהות בנות 50 נפגשות בפארק לכל אחת יש עגלה של תינוק.

אמא א
היי, מה שלומך?

אמא ב
מעולה, ואת?

אמא א
בלי עין רעה, מה שלום יואבי?

אמא ב
איזה ילד מקסים, קיבל מהגננת מדבקה של גאווה, מה שלום חגיוש?

אמא א
קשה לי להגיד כמה שאני גאה בו, חגיוש הוא האור של חיי, הגננת
אומרת שהוא יהיה טייס.

אמא ב
יואבי לא רוצה להיות טייס, הוא רוצה להיות מדען, כל היום הוא
מערבב חומרים. אל תספרי לאף אחד, אבל לפעמים, רק לפעמים, אני
מעשנת את החומר שהוא עושה, את חייבת לנסות, אין כזה בשוק.

אמא א
זה כלום, חגיוש פיתח חומר שגורם לי לחשוב שאני בת 20. איזה
זיונים יש לי, את לא מאמינה, 3 פעמיים בלילה רע... כל פעם אני
גומרת כמו מטורפת, אבל זה נשאר בינינו.

אמא ב
כמובן, לפני כמה זמן יואבי סיים לקרוא את מלחמה ושלום תוך יום,
היית ממש גאה.

אמא א
זה כלום, חגיוש סיים לקרוא את החטא ועונשו ולראות את הסרט שואה
של לנדסמן, בחצי יום.

אמא ב
שואה זה 9 שעות?

אמא א
את מבינה כמה הוא טוב.

אמא ב
יואבי למד יפנית בשבוע.

אמא א
יפנית, זה כלום, הוא יודע את התורה שבעל-פה וזאת שבכתב.

אמא ב
איזה ילדים יש לנו.

אמא א
תודה לאל שיש כאלו ילדים.

אמא ב
כן רק חבל שהם מתים.