נועה מאלם / יום סגריר |
על כיסא אדום מלמטה. הוא מוצף הילת אולי שהולכת וחונקת את
המרחב סביבו טיפה אחר
טיפה. אני בוהה בו, ומחפשת אחר המבט
האפור הניבט מתוך העיניים התכלכלות ומזכיר סרט
עם אפקטים קצת מיוחדים.
איש אפור יורד מהאוטובוס,
הנהג בולם והוא מועד מעט קדימה, מתעשת
וצועד מטה במדרגות, משאיר אחריו תלוליות אפר. הוא מתהלך
עכשיו
ברחוב רק נקודת האש בקצה
הסיגריה שבפיו עוד צועקת לעברי,
לפני שהאוטובוס מתרחק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|