אשיב ממחטי אל כיסי
ואמשיך בדרכי אל המקום הקורא לי
לא דמעות סחטתי ממנה
בה ניקיתי זגוגיות משקפה של ההיא
לא ראתה היא טוב הכל
גם לא אותי
ברגעים שכאלה לא יודעת מה לבחור
לצחוק אל עצמי או לבכות
איך חיוך אחד מרפא צלקת של שנים
איך מבט אחד אוהב משיב בה חיים
מפכחת אני כן כן תתפלאי
גם שריטות עדינות רואה אני
אקפל ממחטי ואשיבה אל כיסי
ואמשיך בדרכי אל המקום ההוא הקורא בשמי
לא אבקש מימך שכר עמלה על היותי אני
לא אקח דבר מימך מבלי שתתיחסי
לא ראית טוב הכל
גם לא אותי
עתה נותרת להביט ממשקף על אהובייך מקרוב עם הידיעה הנקייה
עתה נשאר לך להמציא רצונות חדשים טובים בשביל אותה אחת קטנה
עתה משנקמתך הושגה לכי עשי טוב גם למענך למענה
עתה יודעת את משקל השקר והאמת
לא היית אשמה
לא הבנת באמת
ערכה של אהבה
או שכן או שלא
או שלא או שכן
עתה בשבילי אין זה עוד חשוב
באמת
ממחטי מקופלת בכיסי
וחשו רגליי לצאת אל דרכי
כתמול שלשום
אוהבת אני
אוהבת אני
לא אשקר לך אולי אסתיר
את החלק החסר בך לראות אותי היטב
לא ארמה אותך לא, אולי אעלים
את רצוני המתעתע גם אותי התאמיני לי
רק במקום אחד בוחרת אני לגמור לבד
אל נא מימך לכפות עלי לגמור איתי
רק במקום אחד לא איכפת לי לצעוק לבד
אל נא מימך להוציא צעקתי כשאת מרפה מידי
לא בזכותי תראי כוכבים
לבדך תרימי ראש
לא אחליט שום דבר במקומך
לבד תגיעי אל אותו היום
לא אשקה אותך בצוף
ידייך ירוו צימאונך
לא בגללי הגעת עד הלום
זהו גורלך לא גורלי
רק במקום אחד בוחרת אני לגמור לבד
אל נא מימך לגמור אותי
הביטי על ההתחלה
שם השלם נמצא
לא בגללי אינך רואה אותי ולא בגללך
אותם הגמורים מפרידים אותי מימך
אני היחידה השלמה
אל נא מימך לשבור אותי לחתיכות
לא רוצה להיות גמורה
בוחרת אני ללכת בדיוק כמו שבאתי
זהו גמרתי
תודה!
כשראיתי אותה לראשונה
לא התלהבתי לא חשתי דבר מה
בשיחות ארוכות אל תוך הלילה
העברנו זמנים בקילוף תפודים
את עצמי השארתי בצד לרגע
באה אחת עם ימים טובים
אמרתי גם אני רוצה
לשוט על הגלים
כשראיתי אותה בשנית
חששתי קצת לעצמי על היותה היא
במגעה השונה בכניסתה אל גבולי
הסיטה היא מימני כל סיוטי
את עצמי הרגעתי בצד עוד רגע
באה אחת עם צבעים שונים
אמרתי גם אני רוצה
לגוון את קירות בית העצורים
בשלישית וברביעית קסמה עורר בי חיים
פחדתי קצת לבטא את עצמי שמא אלך לאיבוד אני
בנשיקתה אותי המיסה אהבתי התסיסה
תשוקתי אליה לא ידעה כל שובע
את עצמי הנחתי בצד עוד כמה רגעים
באה אחת לעורר בי חושים
אמרתי גם אני רוצה
לעורר את חושיה לשוט על גליה לגוון קירות חדריה
בחמישית היא נעלמה
אולי ראתה פניה בגלויה
בשישית בקשתי את עצמי לשוב חזרה כבראשונה
אך אותי היא לא רצתה
אולי חששה גבר על תשוקתה
מספינתה אותי זרקה
אל מים קרים אל קצף זעמה
לא שמעה היא איך עצמי ויתר לה
נתן לה את מקומו להתאהב בה
בשחיה אל חוף ללא שם שוחה אני
למזלי היא התחשבה בי
קרוב אל החוף אותי מצאתי
להביט בה מפליגה
עיניי לא יודעות מה הן רואות
אולי יושבת ספינקס על מספונה
ירכתיה אולי רואה
מפרשה יצא ללא סיבה
לאן פונה חרטומה
האם לעברי או לנגדי
לא היו הדברים מעולם
היא נעלמה כלא הייתה
אמרתי לעצמי
אולי חלמתי
אולי חלמתי
איך מדברים עם פרפרים?
שרים להם שירים
בונים להם בתים
בם יוכלו לעוף כאוות הנפש
לצאת אל הפזמון בסחרור ובחופש
לחזור לבית אפילו מספר פעמים שמחים ועליזים
ככה מדברים את שפת הפרפרים
תו נושפים בחצוצרה
מדלגים הם לבחירתם לקצב המנגינה
מתו אל תו מתעכבים פעימה
לעיתים קופצים לרבע או לשמינית התיבה
הם נעים לקצב הבית
חשים ביטחון בין כתליו
ככה מדברים את שפת הפרפרים
ככה עפים ממש כמותם
עוצמים עיניים ואפילו חשים את הפרפרים נושקים
למרות שזה לא נשמע נורמלי ועל אף אפים שומעים אותם
לוחשים מהמחושים
בשפתה העליונה ממלמלת היא שפה צחה
מצחצחת גרונה במשובחות שבאוצר מילה
תענוג לאוזן לשמוע אותה
ככיסוי מעטפת לקופסה ריקה
כך פיה מהלל את תוכנה
אל שערה נסחפתי
כמו ניצולה אל חופה יחפה נפלתי
לשרוד בים הבטחותיה
המתפוגגים לאחר שעה
בשפתה העליונה היא גאונה
ובתחתונה היא זונה
לא בקשתי למצוא עצמי על האי הבודד שלה
לרדוף אחר מצב רוחה
לא בקשתי להגשים פנטזיות
על הקיר שבביתה
בשפתה העליונה היא משכילה
ובתחתונה היא מכשילה
לא בקשתי תענוג של רגע מיד אישה זרה
לענות לאגו שלה כן כן גמרתי את המלכה
לא בקשתי לאבד ראשי
על אי הרגש הקר שלה
בשפתה העליונה היא מחייכת מגוננת מצדיקה מהללת חברה
ובתחתונה היא אורבת פוסלת זורקת מוסרת דופקת עברה
לא בקשתי אותה
לא בקשתי אותה
טעות טעיתי איומה
בהן צדקי לא חשבתי עד כמה
שפתה העליונה מדביקה מחלה
היא לא צריכה להתאמץ
רק להוציא קול
וכשזה מתנגן לכיווני
כל גופי דרוך נפעם עומד לו דום
רוצה לרוץ אל הגלים העמוקים
רוצה לצלול לצוף על פני המים
רוצה לזנק עליה מבלי לחדול
עד שצעקתנו תשמע אל קו האופק הגדול
היא לא צריכה לקנות לי לתת לי ללמד אותי כלום
רק לדבר אלי
וכשהמנגינה מתחילה
כל הזרימה מתגברת הצפה במוחי אני לא חושבת מי יותר חשובה
לא בודקת כלל אם המים קפואים
לא מעניין אותי צבע הדגלים
לא איכפת לי מי שוחה שם
רק מפחדת מכרישים
היא צריכה רק לדבר איתי
לפתוח עלי כותרת
לתת לי לראות יופיו
של פרח התשוקה שבה
ואז אציף אותה...
פורשת את כנפיה ועפה לה
אני כילדה תמה מתפעלת מתנועתה
היא נעה כפיה טובה
יפיפייה בשעת מלאכתה
ואיך אגע בעדנה מבלי להרוס
ואיך מנשקים פרפרים איך אתפוס
היא לא אשמה בטבע שבה
חולשתי לגעת בקסמה אותי מטעה
כמה יפה הוא הטבע
כמה הפלא ופלא הוא עושה
לו הייתה היא פרפרית באמת
אחת שעפה ולא חושבת עלי בתוך תוכה
הייתי אז לבטח
מניחה לה לנפשה
כמה יופי יש בה
לו רק גילתה לי
מה היא רוצה
ולאן היא באמת עפה
תתיחסי כבר תתיחסי
שלשלי כבר אסימון והתקשרי
חולמת אותך יום וליל
את בשלך ביחס הפוך מתנה יחסים
לא בודקת מצבי החיה אני או מתה
לך זה לא משנה שום כלל בכללים
התיחסי כבר התיחסי
הביעי נכונות לפגוש אותי
הוזה אותך עשרים וארבע שעות ביממה
את נעלמת הותרת רק חידה
מה לעשות לחכות להמתין לשלוח הודעות להתעסק בטוב באופן יחסי
לך זה לא מרגש את הלבלב והעפעפיים מקבלת אני יחס שלילי
כשאת לא מתייחסת
מתעוררת המפלצת
לשוחח עם השדים
על מהות הבדידות
וכזב הקשרים
כשאת לא מתייחסת
כל אותם הרגשות
שצפו בי כשאת איתי
נעלמים כלא היו
צצים בי אחרים
אומרים עשיתי טעות
כשאת לא מתייחסת
חשה אני מופסדת
על היותי נאיבית כרונית בעלת דפוס ידוע
נופלת בפח של הלא מתייחסת באופן קבוע
התקשרי נא השמיעי קול קו קוריקו תרנגול
אז תיפול לי הכרבולת
החזה יקבל אוויר צח לא שוק חשמלי משתיקה חידתית בביצה טובענית
נשימה עמוקה אקח לי לתפארת
את עלי באמת חושבת מתחשבת מרגישה רצוני שתתיחסי כבר תתיחסי
רגשות חמים יציפו כמו בסרטים הכי יפים
מצאתי לי אישה
אישה שתאהב גם אותי
אז המפלצת נעלמת והשדים גם כן
הטוב תופס מקום נוח
ליחסים טובים
בלי כאבי מוח
טוב באופן יחסי
אמרו כאן אין רק טוב באופן כללי
הכל יחסי
תתיחסי כבר תתיחסי
לו יכולתי לתפוס בה בשבילך
הייתי חוצבת בצדדיה חומות
שלא תברח
לו יכולתי לשער מה יבוא לך ולי מחר
הייתי אומרת לעולמים לנצח נצחים
לא לעת עתה
לו יכולתי להיות רק בטוב
הייתי גודלת להיות שושנה צחורה על הר תבור
לא צבר
לו הייתי רק ברע
הייתי בטוח מפספסת אותך לא פוגשת בך
לא נכון לא
לו הייתי מרגישה בטוחה ביד רכה מלטפת ואוהבת הרוצה אותי לעוד
תוספת
הייתי תופסת אותה לא עוזבת ולא מרפה
לעת עתה
לו היה ניתן להחליט בשבילה החלטות
הייתה היא עוד ילדה קטנה שלא בוחרת כרצונה
למזלי היא פתוחה תמיד להצעות טובות
ללא ערך מוחלט האהבה הזאת נשארת
בלי סוף
שמא תלכי על בהונות הרגליים
שמא יתפס לך שריר
פן יהיה לך כבד מידי
לעוף מימך והלאה
שמא אסתיר לך את הנוף
שמא תרגישי גוף זר בסופו של יום
פן תבכי יגמרו הדמעות
להעלם כלא היה לא הייתי
שמא אקלקל תוכנית שנקבעה
שמא ארצה שתעבירי את המיטה לחדר אחר ותצבעי שמה
פן תכנס רוח זרה מעצבנת לא שקטה
להתפוגג
שמא גם את תשמעי מה אמרתי
שמא מהמילה הבאה שלי תמותי
פן אחריב עד כלות אשליה
לטוס לך מהעיניים
כי החלטת החלטה
וכשאת מחליטה
אין נכנס ואין בא
לראות מפלצת בפעם הראשונה
זה מפחיד מרתיע מסוכן מאוד משתק הרבה פיות טובות
היא מכוערת לא מסודרת מפתיעה ללא הזמנות
היא הורסת מיותרת אין בה ערך כלל
לשמוע מפלצת בפעם הראשונה
זה מלחיץ את הדם מאוד מקפיץ לא נחמד לאוזן לשמוע צלילים לא
מסודרים בקצב לא קצב ממש מטריד
היא עולה בטונים לא דופקת חשבון
היא משוגעת לא הגיונית דואגת רק לעצמה באופן אבסולוטי רעה
ראיתי לך את המפלצת
שאותי רצתה לחסל
להכניס אל התנור
ולבשל
שמעתי לך את המפלצת
שאותי הפכה לגמדה
אמרה צריך לעשות לי סוף
ולחסל
אז שלפתי את שלי
לזעזע את שלך
קרב מפלצות ערכנו
הכפשנו
קללנו
ירקנו
בעטנו
זרקנו
חנקנו
השפרצנו
פיצצנו
מעכנו
חנקנו
אולי הרגנו
שלי כבר מעולפת
היא לא מתה על שלך
שלך לא מוותרת
היא יורקת אש ממש כבשן
אולי נברח להן אל מקום אחר
שיתפוצצו לבד עם עצמן
מי צריך בכלל מפלצת
בואי נראה להן
מי קובע כאן
מעולם לא כתבתי עליה
על הקטנה ממך בשנים
אולי ניסיתי לתת לה מקומה
אך בחרתי להחביאה לא להקדיש לה שירים
היום אני עוזבת
הולכת מרפה גם ממנה
שארית זיכרון אחרונה ממך
וכמה שניסיתי זאת להכחיש
רק שמה קירב אותי אל גופה
והוא המרחיק אותי ממנה
האחת היחידה שאותי קיבלה בטוב וברע
האחת היחידה שאותי כיבדה
פעם כשמהחיים השתכרה אף הציעה לי את ידה
היום אני הולכת
מרפה מידה שאותי פעם ביקשה
הגיעה השעה לדבוק באמת באמת
לא להיחלש לרצונה
לקחת ממני פיסות שארית חיי בהונאה
לא לקחת בחשבון שלא בחרתי בה בזכות עצמה
שמה מזכיר שמך
אותך
שרציתי כל כך בקרבתך
את הפלגת לפני שנים
ואני אחזתי בה
מזכרת
עתה הגיעה השעה
לא להותיר דבר
לפרום הכל
להיות חופשיה לטייל במקומות חדשים
לאסוף מזכרות חדשות
שיזכירו רק ימים טובים
תודה
כולם דומים ובעלי אותו הטעם
בעלי קליפה קשה וגרעין בוטן ללא תפרחת
פרי האלה האמיתית
ניתן לקנות במשקלים
מאה גרם 5 שקלים
מאתיים עשרה
פיסתוקים פיסתוקים כאן מוכרים
טעימים וקצת מלוחים
אשליות וכרטיסי מזל בם לא תמצאו
רק בוטן קטן
הנותן חיים לפועלים העייפים
תכבדו את הסובבים
לכו זרקו על כולם
פיסתוקים פיסתוקים
באת היום באת אתמול תבוא מחר
תמצא כאן את אותו הדבר
פרי האלה האמיתית
פיסטוקים מליוני פיסטוקים קטנים
מאתיים גרם לכל השכונה
שלוש מאות בהנחה
פיסתוקים פיסתוקים כאן שוברים
מוציאים מהם מלאכים קטנים
אשליות והפתעות כאן לא מוכרים
את האמת לא מחביאים לא מסתירים
רק בוטן קטן
המעורר חיים גם בגדולים
גם בבעלי הסמכות התעודה המלכות והמלכים
בואו לקנות ולכבד הסובבים לזרוק על כולם
פיסטוקים פיסתוקים פיסטוקים
רק פיסטוקים
למטבע שני צדדים
גם לטבע שתי פנים
למאוזניים שתי כפות
למשקל שתי משקולות
אין טוב ללא רע
אין רע ללא טוב
אם התלוננתי היום
מחר אקיים הבטחות
אם השמצתי הכפשתי אתמול
היום אנקה את הכל
חצי בחצי
איזה חצי בא לך היום
לשועל שתי קצוות
היה לראש ולא לזנב הדג
הכלב מקשקש בו רבות
האריה מטפח רעמות
הלביאה שומרת על גורה
החתולה מזניחה אותה
אני חצי בחצי שואלת כל היום
מי רואה את החצי הנכון
מי קונה אצל הקצב
מי צד היום קרנף או ענף
חצי בחצי
איזה חצי לבחור מה כדאי
אולי אמהל את הכל
עם כפית זהב אטרוף את הכוס
אז יראו כולם
כי שלמה אני
גם האישה שנשאה אותי
עם כל הכבוד
הוציאה אותי מכל חור ובור
שוב חזרתי בעצמי לעצמי
למחול לה ולי
להביט על הכל
חצי בחצי
איזה חצי יש לך היום
ומה עם החצי השני
נשכח או יחזור
איזה פחד יקח אותה שוב מכאן
מי טומן לנו פח
מי מנסה להזיק מבלי להשמיץ
המנגינה ממשיכה
הקצב איתן בעתו
את ממאנת לרקוד איתי
שובי לכאן
כשאת פוחדת את לא יפה
את סתם מתנהגת כמו ילדה קטנה
הרואה צללים מפלצות בחשכה
נחבאת אל השמיכה
הדלקתי אור ואינך מציצה
המוזיקה ממשיכה
ואני מחכה
בואי לכאן
כשאת חוששת עוברות בי תחושות זעם
על פחים נסתרים על רצון הפחדים
לעצור את השיר שלנו
יהיה אשר יהיה
רק לא לחיות בפחד
להביס את השדים
לשנות את הכללים הישנים
לצעוק לא עוד
סרטים מפחידים
עידן חדש בפתח
שיר השירים קורא אלייך
בואי להניע הישבן
בואי לזוז לפי הקצב
בואי לרקוד
בואי נרקוד כמו חדשים
יש חדשות בפתח איזה פחד נעלמו כל הפחדים
בקשתי אחת חזקה
היודעת לנשק צלקות
ללטף באהבה מקום כאוב
היודעת ללחוש רפואה בקולה
לא לזרות מלח
לפתוח ולהשרף שוב
בקשתי אחת טובה
לה מים מתוקים
המשכיחים צלקות
הרואים פנים טובות
לא ליפול שוב
אל בור הניחושים
בקשתי אחת חברה
היודעת להתמודד עם מצבים
לסנן מילים קשות למצוא משובחות
היודעת שלא קל לאף אחד כאן לחיות
לא לגעת במקום צורב
לפתוח שוב ולהתפתל
בקשתי אחת עם נשמה
לה עיניים טובות
המשכיחות צלקות
הרואות את היופי המיוחד שבי
לא לבכות שוב
על כיעורי החיצוני
ברחו ממראה צלקתי
לא הביטו על היותי אני
קולי דומם בכאבי
מי תבוא לתהות על קנקני
לא להאשים על נפילתי בשדה קוצים
מי תהייה קלה איתי
תניח לי לרצות אותי לרצות אותי לרצות אותי
כי מגיע לי
באמת
מגיע לי
לא בקשתי את כל העולם לבלוע
פן אחנק מגוש זר בלוע
רק אחת בקשתי לדעת
ללמוד מ א עד תו
לקרא אותה ללא שגיאות
ליצור איתה מילים חדשות
לנקד להטעים לעצר להשוות לנוח
עד בעל פה אומר בכל עת
גם אם יעירו אותי באמצעו של ליל
רק אחת בקשתי
לאחוז בידה עד תהייה היא קלה
ללחוש לה מילות אהבה
להנעים זמני בזמנה
לגעת ללא חשש שתברח
לחזר אחריה עד שתפקח
להאמין שהיא עדיין בבוקר נשארת
לשיר איתה שיר דרך
לחרוז מחרוזת משותפת
לענוד על חזי לחן ולתפארת
רק אחת בקשתי לאהוב
רק אחת תדע אותי לקרא עד הסוף
רק אחת לי חסרה
רק אחת מכל העולם כולו
אותי באמת תדע
כאשר עוברת דבורה בסביבה
אני במתח מהול בפניקה קלה
היא מזמזמת שורקת עלי מצמררת
מושכת כל תשומת לבי אל עוקצה
מחפשת את עיניה להבין בואה אלי לטוב הוא או לרעתה
כאשר נשארת דבורה בסביבה
אני מסתתרת אין לי מנוחה
היא מאיימת חולפת באוירה כמו מלכה
באה ללא הודעה מוקדמת
פולשת זרה קטנה ומוזרה
שאלתי עצמי אולי אצליח לאלף דבורתי
התחבבתי עליה כנראה
אין היא עוזבת אותי
לא חסה על זמני הנתון רק בה בזימזומה הטבעי
ניסיתי להדוף אותה במגבת רחצתי
היא עפה הסתתרה מאחורי מראתי
אמרתי לעצמי
לא שווה היא שאשבור אותה למען חיסולה
אמתין אולי תצוץ היא שוב כבראשונה
את עלי הכותרת אפתח למענה
מעניין אם היא תראה את יופיו של פרחי המוגן, כל רצונה
גבעולי לא מש מימני
שורשיי תופסים אותי חזק
מלברוח מימנה לנוס על נפשי
חובה עלי להישאר להיות אני
היא באה עלי באופן טבעי
מצצה מצצה מצצה לא מאלף פרחי הגן
רק את פרחי אוהבת היא
מסורה למלאכתה באמת מלכה
לא נלחמתי בה
לא כעסתי
לא זרקתי עליה כלום
פשוט נכנעתי לטבעה
נפתחתי
ו
אהבתי
אהבתיה כל כך
עד שמלאתי כל רצונה
צוף הוצאתי לכבודה
בכל עת שהיא רצתה
בזכות כניעתי
כבוד לעוקצה הטבעי
בדרך הטבע
לעד היא נשארה
שלי
אני היא האישה בעולמי
כל הנכנסת תופסת מקום שני
לכי תאמרי לה עכשיו שאין עלי
אני במקום הראשון והיא בשניה
אני היא המלכה ביומי
כל המתיימרת למלוך עלי נחשבת מורדת בכסא מלכותי
לכי תאמרי לה עכשיו שתחפס לה מושב פנוי אחר
אני על הכס והיא בכיס מכנסי
אישה באישה לא מריח לי טוב
עולה באפי תחושה לא נינוחה
עולה ועולה לא ניחוחה
כמה עוד זה יעלה לי להישאר מלכה בסביבתה
אני היא הקובעת היוזמת ההולכת החוזרת המחסירה המוסיפה הבוחרת
כל הנכנסת נאלצת לקחת מספר לעמוד בטור אחרי
לכי תאמרי לה עכשיו שעליה לחכות עד אסיים ואפנה לה את הדרך
אני היא הקובעת כמה אשלם והיא תציע בהתאם
אישה באישה מעשיה מופלאה
שתיים במקום הראשון ללא שניה למנוחה
שתיים קובעות מתי לקום ובאיזו תנוחה
שתיים עולות ויורדות ביוקר רב
שתיים נלחמות בשיניים מי תקנה ורדים מי תתפוס את הזר הזר
כמה זה עולה
כמה זה יורד
כמה נשארות מאוזנות
כמה זה עולה
כמה זה יורד
כמה נשאר
שתיים
אחת
אפס
יש דרך עפר
המחכה רק לך
אין בה דבר
כשאת לא שם
יש רק מקום אחד
שהוא רק שלך
אין מקום אחר
שתהי שלמה בו יותר
לא לוותר על עצמך
לא לוותר לעצמך
הלחמי בכל הכוח
להמשיך לצעוד ללא פחד רק בשבילך
עד תגיעי לשם
עד תחושי שייכת
יהיה זה המקום שלך
רק שלך ולא של אחר
אל תביטי בה בדרכה של אחרת
אל תלכי בשבילה לאורך זמן
את מבזבזת זמנך לשווא
את מחסירה מימך
מחסירה משבילך
לכי עבדי רק את אדמתך
לכי הזיעי אך ורק בשבילך
לכי הניחי זרעים רק שם
אל תלכי אליה
אל תימשכי אל גניה
אל תביטי בה כלל
הסיחי דעתך בתפילה
שתלך היא גם לעבוד בכבוד אדמתה
לא לוותר לרגע
אף לא לשניה
הזכרי היכן ראית את המקום
שבך האיר לא הניח לך ליפול
הזכרי היכן היא הדרך שלך מחכה
דרך יחידה
דרך המלכה
כשעוד קליפה נושרת
כשמסתיים עוד בית
כשמישהו חייב ללכת
לומר שלום אני חייב לעצור
אין זה אומר
שלא ישוב
כשהדמעות יורדות בקצב
כשהאדמה מתקשה
כשמישהו צועק הצילו
חנוק לי עצוב לי שוב עשיתי שגיאה איומה
אין זו בושה
ללא תקנה
להמשיך להאמין בכוחו של אדם לשנות עולם
להמשיך לחיות כאילו לא קרה דבר אכזר
אנו מסתובבים כולם יחדיו בלי ליפול
גם זה שעוצר את השעון עדיין זז
כששומעת אותך כואבת
כשהשמש שוקעת את מוארת
כשאת חודרת את נשארת
אין זו אשליה
זאת אהבה
כשאת אומרת את שותקת
כשאת צועקת את לחוצה
כשאת מתמכרת את מרפה מהר וחותכת
אין דם נוזל
יש אכזבה
להמשיך להביט על הכל מסביב
להמשיך לצאת כל יום לראות אותך בחיים כל יום מחדש מקסים
אנו מסתובבים באותו הקצב יחדיו מבלי לשים לב
גם זה שרץ מהר יעצור מול רמזור אדום להביט בך משתלב
להמשיך לחלום
כי אין דרך אחרת
להמשיך לאהוב
גם אכזבה חולפת
לא בקשתי שתעצרי אותי
תבקשי זהותי לדעת
תקחי אותי אל בית אסורייך
בחדר קטן אותי תפשיטי
באזיקים את ידי תחזיקי
דרור לכל העצורים היצורים היצרים תתני בי
בחשיכה להתהלך
חלום חלמתי על אורה
ידה מלטפת רכה מעודדת מבינה
חלום חלמתי לפגוש באורה
אישה אשר לי רק מחכה
לא בקשתי לרדוף אחר צללים
לנגן לך על העצבים
לירות מהמותן ללא רחמים
לחפש את שלא היה לי ולא נמצא איתי
לחלום על יחסים אחרים
דרור לכל מחשבותיי רגשותיי חלומותיי שם נמצאים
להתהלך באורה
חלום חלמתי על ילדה ושמה אורה
ילדה קטנה שהיא רק שלי
חלום חלמתי לפגוש באורה
להגשים איתה את כל החלומות שלה ושלי
סתמה לי את הפה
בצמר גפן סטרילי
ברכות
נושמת דרך תעלות
לא אומרת מילה
בודקת מצב אחר
אולי השתיקה אכן יפה
אני הלכתי לעשות דברים אחרים
במקום לומר לה את כל המילים
אני הלכתי רחוק לחפש צעקות של זרים
במקום לשמוע צעקתה שלה על הקרובים
סתום גם הראש
נשבר לו לחשוב יותר מידי לעצמו
על דרך אחרת על שלום
נחה ממרדף אחר הבורחים
לא אומרת מילה
מאמצת עצמי לדעת לחייך
על אף השתיקה
אני אשב בשתיקתי עד יתחננו למילתי
עדיין לא החלטתי האם לשלוף את הצמר גפן שבי
אני לא מרגישה כי הגיעה השעה לצאת שוב בצרחה מעוררת
בחרתי ללכת רחוק לשמוע צועקים אחרים וללמוד
לשכלל לשדרג צעקה
עד שמישהו ישמע
עבדתי אחרת
לא על אחרת
עבדתי אדמתה
עד אבדתי
פשעתי
הזנחתי עצמי לדעת
מה מחכה לי שם
על כרכרה דלה ומקרטעת
על מושב יחיד
עם סוסים רתומים לדהור בכל דרך
כשבידי המושכות
תפסתי טרמפ בכרכרות אחרים
למדתי להעביר זמנם לשלם על הנסיעה בדרכי היחידה
אלתרתי שעשעתי רקדתי אפילו שרתי
הזמן חלף אני על כרכרה זרה יושבת מאחורה
אוחזת עצמי להביט סביב
אני אגיע לאן שיקחו אותי
לא רבה עם אוחזי הסוסים
לא רוצה למצוא עצמי זרוקה באמצע שום מקום
כשנגיע לעיר ארד
אומר תודה לכם היה לי כייף
הכרכרה תחלוף ותמשיך לדרכה
אטייל על קרקע מוצקה
עד ארצה להתקדם עוד קצת
אגודל אשלוף
עוד כרכרה תחלוף
עוד אחת תעצור
אני בה אחרוז עוד שיר
תשלום כיאה לנסיעה למחוז חפצם
חטאתי
תפסתי טרמפ על החיים
לא חשקתי לנסוע לבדי בכרכרתי
העדפתי ללא משא כבד
לעלות לכרכרות של אחרים
להיות ביחד ולא לבד
נוסעת חופשיה בדרכים
ללא סוסים
ללא גלגלים
ללא מיסים
ללא דאגה לאוויר בגלגלים
ללא שליטה כלל
אורחת לדרך ארץ
אומרת שלום
ויורדת
גם עליהם
היא אוהבת אגוזי
שולחת אותי לקיוסק לקנות לה בזיעת אפי אגוזי
היא אוהבת טעמי
פוסעת על צעדי מטשטשת סימני טעמה טעמי
היא חשבה שכיף כף לי
מנענעת לקראתה כל עצב פותחת ידי לרווחה בכיף
אמרתי לעצמי בטוב טעם בחרה אותי
עצמי ביקש מימני לקחת פסק זמן מימנה
אמרתי לו או היא או לבד מקופלת אמצא אותי מה אתה בוחר
אמר לי נמאס כל המתוק הזה חורים רק חורים בשיניים ישארו לך
מימנה
לכי לבד כל עוד את יכולה על מתוק לוותר
היא אוהבת לרקוד טוויסט
אוחזת אותי מבלי לבקש רשותי מזיזה אותי בקצב שלה לא שלי
היא אוהבת קקאו
היא אוהבת קקאו
היא דאגה שאדע מה היא אוהבת בכל שניה
את כל זמני במתיקותה מרחה כשוקולד שחר על פרוסה דקה
מריר לי מכל רגע מתוק איתה מעניין למה
לא הצלחתי להשחיל אף מילה
כדג מלוח בשקית השאריות שלה
אני אוהבת מלוח
אני אוהבת מלוח
מה אני עושה איתה
בעצמי אני לא יודעת
משחקת בקקאו
ממש בלי כוונה
דרך שתיקתה
דרך פחדה
דרך שקרית
דרך לא ברוכה
היא משחקת אותה וכאילו אין היא רואה
אולי באמת אין לי בה מקום
דרך מוכרת
דרך חוזרת על עצמה
משעממת
לא מרגשת
לא באמת אוהבת
היא גורמת לי לרתוח
לחפש תא זיכרון ישן
את שהדחקתי את שהזנחתי
את ששכחתי את שאהבתי
דרכי היחידה
דרכה רק רע לי ללא רעיה
אין סימן טוב רק זיעה קרה
היא גורמת לי לטעות בדרכי
עד שלפתע מוצאת אותי
עצובה בוכיה מוזנחת כרגיל בדרכה
מחפשת את לבה הסגור האטום נעול
שוב אכזבה טועמת
דרך דמעה מלוחה
מדממת מילים עד אמצא שוב
את שביל התקוה
הם אותם שילכו אחריה
יראו את סימני הדרך שלי
את דמדומי אהבתי
אולי ידעו לא לדבוק בה
בדרכה של מטעה
אולי הם ימצאו
אות ציוני מורה על חדירה כואבת
יעריכו את דרכם
יעקבו אחר פתיתי המלך
יעזבו אותה לעצמה עד תבין
מי הלך בה
מי הלך לה
ולמה
למה ככה
למה דרכה ככה
על גושי קרח צועדת אני
מפחדת לחרוק רגלי לרקוע לכרוע לחכך לרוץ
פן אצור שבר ואפול אל בור קפוא הרוס
דמי יעמוד דום
שריריי לא יועילו
על גושי קרח צועדת אני
מתפללת
שהשמש לא תצא בשיא חזונה
שאהייה קרובה אל האדמה
שאדע לאחליק אותה
שיעבור לי מהר הזמן איתה
אל תבקשי לך אישה דיסקרטית
היא יודעת לשמור סודות
היא יודעת להחביא מכל עין מכל לב
היא אותך תעלים עמוק עמוק
הרחק מכל הסובבים אותה
הרחק מימנה מעצמה מעצמך תמצאי אותה
היא תבוא לבקרך לאחר תלאות יומה
בידה מגש לכבודך ובו פת לחם וחצי כוס ריקה
צמאה היא הייתה בדרכה אלייך וארוכה דרכה אל סודה ומלאה בועות
תקווה
היא תפתה מוחבאת צנועה שכמותך באשר בידה
תבכה באוזנך על יומה על הדרך עד אלייך הקשה
היא תחמיץ אותך שם בפינתה החשוכה בקצה של יום עמוס בה
היא דיסקרטית ואת הסוד שבה
אהבתה לא פורצת גבולות ארונות קירות ובניינים גבוהים
אהבתה לא חופשיה
אהבתה צנועה שותקת בוכיה בצד
מחכה לה
ליחס שלה
מילה אחת טובה אותי קושרת.ואני נקשרת לא מרפה, גם קללות
וגידופים הנשמעים עד אוזניי המלאכים העלומים לא ישכיחו מימני
אותה.מילה אחת טובה אותי מעודדת.ואני קמה נופלת וקמה, קופצת,
מרימה ידיי מעלה, לוחשת, נכנעת אני, אני נכנעת.מילה אחת טובה
אותי מרגשת.מילה אחת טובה לי נדירה לא רגילה אני לשמוע אותה
יומיומ כל דקה.בני לי בית ממילים טובות, בכל בוקר השקימי איתי
והמציאי לי עוד ועוד, בכל צוהריים קנחי איתי באחת מהמלון, בכל
ערב שירי לי שיר ערש שיש בך עוד כוח להמציא לי גם מחר מילים
טובות.מילה אחת טובה אותי קונה.אישה פשוטה אני, מבקשת מילה
טובה, אחת לשעה, עד אבטח כי אכן היא אמיתית ויש בך אוצר מילים
טובות למעני, בשבילי, מילים טובות שיהיו רק שלי, רק לי... אני
שלך ורק שלך התאמיני לי? אוףף אני רוצה כבר להאמין...
הייתי נלחמת נגד הרוח
שולחת פרחים מכתבים
עומדת דום מול חלונה הפתוח
נותרתי לספור ביציות וזקיקים
מי שבר לי את הביצים
פעם הייתי חולמת על הגובה
שולחת מסרים סמויים בצנעה
נחבאת אל הכלים המזויינים של כולם
נותרתי לספור לי שבילים חלביים ללא מה
לכל עבר בלי קשר למוצא כלשהו אלי אליה
בלבלו לי את הביצים הקציפו עד הפסיקו לנזול לדמוע
פעם הייתי מישהי אחרת
נפתחו עלי הכותרת
ראיתי שמש חזקה
ניסיתי לסגור גם בגללה
מכת עגלגלה חמה חטפתי
הזעתי
נשאבתי
נמצצתי
עד התייבשתי
מחכה ליד רכה ועדינה
אותי היא תאסוף אל חדרה
ספר זיכרונותיה אהבותיה תיפתח
ואותי
ככה כמו שאני
תניח במרכז הסיפור האהוב עליה
סימן היכן לפתוח
והיא תבוא
היא תבוא תושיט יד
ותיקח אותי מכאן
לא על עשבים שוטים
לא על פרחי הגן
לא על השמורים המוגנים הקטנים והרכים
כסף גודל רק על העצים
בקשתי לטפס על אילן
לו גזע עבה ובתוכו מטבעות טבועות חרוטות סימטריות טבעות
עגולות
שורשיו איתנים תפוסים עמוק חזק באמא אדמה
חבקתי בשתי ידיי שאפתי מעלה מהר מידי עליתי בכוח כל גפיי
הגעתי לענף סבוך עלים בסתר השקפתי על כל הנמוכים
רשמתי עלילות יומם, מי נכנס מי יצא וכמה זה עלה
הכל חרוט בעיפרון על דפיו
כשרעב וצמא תפסו אותי הושטתי ידי אל פריו לאכול לי
שפשפתי נגסתי עד יצא המיץ כך נגאלתי בזכותו, אילן שלי
בא חורף בעליו התכסתי
בא אביב לה פרח שלחתי
בא הקיץ בצילו נחתי
בא הסתיו את בגדי השלתי נערתי
ציפורים נודדות באו לבקרני
שיר דרך קדום במקורם
צליל פעמונים ענוג שמעתי
חיוך אל השמים הקרובים שלחתי
כסף גודל רק על העצים
לא על עשבים שוטים
לא על השמורים המוגנים הקטנים והרכים
כסף גודל רק על העצים
נמאס לי לפגוע
לא יוצא מזה דבר
את לא צועקת לא משתוללת לא בוכה
איך אינך מרגישה
איך את לא רואה
נמאס לי לכוון אל בטנך הרכה
לנסות לעורר שם משהו
לשמוע קול אחר
מנגינה מוכרת
כל כך חסר לי שזה כואב
כואב לדעת שאין במי לגעת
כואב לשמוע רק את בטני מקרקרת
לא רוצה להלום חזק בברזל הרותח
לא רוצה לעשות כלום
זה חזק מימני
זה גדול עלי
אין אהבה בשבילי
אין יד שתחמם אותי
נמאס לי לבכות
עליה עלייך עליו ועלי
אף אחד לא שומע
ואם הוא שומע גם הוא עזב
הלך אל הקטנים המסכנים מימני
יודע הוא שאני לא אוותר
קול אחד ערירי הותיר לי
אנא אנא תחושו בו בי
נמאס לי לעשות מעצמי צחוק
נמאס לי לחשוב שיש לזה סוף טוב
נמאס לי שנמאס לי שנמאס לי
די כבר
יש גבול לכל תעלול
מתי אחצה לשם
מתי אחוש שייכת
מתי לא אפחד
מתי היא תבין שאני זה אני הכי טוב שיש עכשיו
מתי הכאב יעבור
מתי כל העייפים הלא מאמינים החלשים הישנים יאזרו עוז
מתי ישובו כולם
מתי אני אלך לשם
עצוב להיות אחד
עצוב להיות אחת
ואין מטפחת בכיסה
ידה לא מלטפת מייבשת אותה
רק קולה נשמע
אל תבכי אל תבכי
כל כך הרבה מילים מפרידות
בטח שאבכה בטח שאחוש בזה
כל כך הרבה מחשבות חושבות
בטח שזה נוגע בטח שזה פוגע
עצוב להשאר לעמוד בהלם
מה היה מה קרה מי אמר מי לא אמרה מה
עצוב שאין את מי לעצור
עצוב כשהיא לא בוכה
עצוב כשהיא לא מרגישה
עכשיו זה עצוב
עכשיו זה נוגע
עכשיו יחלוף מהר לא ישתגע
יבוא אחר מחר
מרגיש לי שיבוא טוב
טוב יותר
מה שטוב בשבילי עושה לה רע
אם בטובו הייתי נחה בצלו עוצמת עיניי לרווחה אל שתי עינייה לא
הייתי צוללת לא חולמת לא מקווה גם בשבילה
אולי בין גפניו היינו שולחות זרועות לקטוף בחשאי ללא כוונות
נוגעות
אולי בטעות גוף בגוף היינו דוחפות דוחקות באיזה שהוא תור מזיע
לחוץ מחובות
אולי את שמי הייתה שומעת קריאה אחרונה לעלות אל הטיסה
מה שטוב בשבילה עושה לי רע
בקשתי לאהוב
לא להיות שונה מכל בני האדם
רציתי לחשוק
לדעת שיהיה גם מחר את מי לאהוב
כשמתחשק לי דבר מה
אין זה אומר שטוב הוא לגופי
אך עושה הוא לי טוב על הנשמה
התחשק לי עליה
היא התחשקה עלי משום מה
בקשתי לאהוב אותה
לומר לה אהייה לך כל מה שתבקשי
אצעד איתך בכל שביל שתבחרי
אחזיק את ידך כשתושיטי
אהייה לך חברה אהובה
בקשתי לבטוח בה
שאכן תוכל להשיב לי נאה
שאכן ראויה היא לאהבה טובה
רטיה על עיניי שמה
את פי מילאה בחרא
לדחוק אותי בפינת הארון נפשה ששה
שלא ידעו כולם שאני חיה
בכל עת בקשתי לאהוב
גם בריחו של הטחב אי שם בחשכת הארון
בכל עת נפשי אליה מייחלת
שתפתח כבר את הדלת
שתפרוץ איתי אל השדרה
להדביק לי שם נשיקה רטובה
ותאמר לי
איזה יופי שאת חיה
ושאני חיה איתך!
הכף שהאכילה
היא הכף שנזרקה עלי
הזרוע שהצילה
היא הזרוע שנחתה עלי
הפה שנישק
הוא הפה שירה צרורות של קללות עלי
האצבע שקראה לי
היא האצבע שתקעה אותי בפינה וזר קוצים שמה עלי
הקול שהילל
הוא הקול שיצא לחורבן עלי
הדעה שקבעה לי זכות
היא הדעה שזרקה חצץ עלי
האישה שבקשתי
היא האישה שאהיה לי בכף הנכונה
לא מעלי ולא מתחתי
באמצע
באמצע חיי
כמה קנאה יש בה
נשפכת כנהרות
מעוררת חרדות
כמה קנאה יש בה
שדה קוצים מבעירה באש שבעינייה
הורסת ארמונות במילותיה
כמה קנאה יש בה
לו ידעה היא לקבל
שהחסר נולד חסר
שהטעות באה לתקן
שהרמזור מתחלף בעתו
שכולם מיוחדים ואין דומים לה לי לו
שהיא פצצה מתקתקת
מפוצצת בפנים לא חומלת
שאהבתי אותה
שרציתי בה
שאחות לה באתי להיות
לשלב ידי בידה
לא לאנוס אותה
כמה קנאה יש בה
כמה יש לה עוד ללמוד
להתגבר על פחדיה מבלי לרמוס
לנתק מגעה התלותי עם הישנות
לאהוב את החדשה המרעישה כבתחילה
לעמוד על שלה לבדה
לשמוע שיר אחר לא רק את שלה
כמה קנאה יש בה
כל תא תפסה לה
היא לא חושבת שניתן אחרת
היא עסוקה בה
בסבך קנאתה
לא יכולה לצאת
להיות חופשיה
אכלתי מעץ הדעת וגורשתי מגן עדן נו מה חדש? כלום! ממש אין חדש
תחת השמש... חם כרגיל.נו איפה את... ינעל דיניק! עכשיו שוב
לחכות לרגיעת הרוחות.עכשיו שוב להמציא את עצמי מחדש.עכשיו שוב
להיוולד לאחר ביצוע הרצח של עצמי.עכשיו שוב לחפש לי חור ליד
התחת לצאת מחדש אל האור... אור אור אני רוצה עכשיו שקט לא אור!
הביאי לי שקט וסככה ענקית בה אלך ללא קרניים של השמש.אם אין
חדש תחת השמש... מי צריך אותה בכלל! ועץ הדעת? מי רוצה בכלל
לדעת... סליחה על הטמטום!
וכאילו לא נאמרה מילה
וכאילו לא עברו שעות על שבועות
וכאילו רק בעצבי עיניה נגעתי
וכאילו לא הבינה את הנכתב
לא הבינה דבר
וכאילו נכשלתי
וכאילו סתם יוצאות המילים
וכאילו רק מעבירות זמנים
וכאילו לא חשה דבר כשנגעתי
וכאילו סתם באתי סתם הופעתי
לא הבנתי דבר
הכל בך
וכאילו לא היו הדברים מעולם
וכאילו שפתיי לא נגעו לשפתייה
וכאילו קצות אצבעותיי לא נקשו על אותיותיה
וכאילו אין לזה קשר
לא הבנו את המלל
וכאילו אהבנו
בכאילו
הכל בכאילו
אל המקום ההוא
אל אי התקוות
אל גינת ההפתעות
שבתי
לא רואים בי דבר
ואולי אני נער
המחפש לו אישה
תגלה לי את רזיה
תחשוף שדיה
עד גבר אהייה לא לה
אחרת תזכה למנחתה
ואולי אני זקן בא בימים
העייף מלזרוע כיסנים
המחפש ידיד לא רע
בא עד אליה מדדה בנעליו המרופפות
מתעתע בבלותו
עד תחבור אליו ידידה לא רעה
אחר יפרוץ מלבן ראשו אני בהפתעה
ואולי אני סתם ילדה קטנה
המפחדת מהחושך הנסתר בחיוכה
המחפשת מגששת יד באפלה
עד בה אגע
הלכתי חזרתי ובאתי
עד לא אהייה עוד לבדי
אחרת אפרוץ בבכי
את
שהטרפת את כל חושיי
את
שהזעקת את כל צעקותיי
את
שהארת את כל פינותיי
את
שסגרת ליבך עלי
היכן את היום
היכן את כשדופק השעון
מורה על שצריך להמשיך וללכת
היכן את כשהשמש מציצה
היכן את כשהלבנה מבשילה ומחסירה
אהובתי
לאן ימים משכו אותך
איזה אלוקים מצאת לך
את מי את עובדת
האם את פוחדת
האם אני חודרת בשעת ליל מביטה על פנייך מלטפת שערותייך
אהובתי
קוראים לך בשמות רבים
איקס על שמך שמים
שוכחים הם קו התחלה
איך נשבר הלב וחיפש לו תרופה איזשהו מוצא
אהובתי
את דמותך ראיתי היום
באת לי כבחלום
מה שלומך ילדה יפה
מה איתך השעה
האם מצאת לך מנוחה
האם את רגועה
אהובתי
אהובתי
האם את נוגעת באושר
האם הוא מצא אותך
שכחתי כל מה שהיה עד כאן
זוכרת רק את חיוכך שנגע פגע חדר אל לבי וכבש אותי
אהובתי
האם את שומעת אותי?
האם עתה את מאמינה לי?
האם נשאר טעם?
ומה לי כל העולם כולו כשאת אינך בתוכו!
מלכת אנגליה:
היא פסעה כאן
ממש הלכה במשעולי השכונה
הרימה ידה ונופפה לשלום להולך ובא
חייבת הייתי לעבוד
לפרוש שטיח אדום
פן תקטין עלי עקביה
שבתי כלעומת שהלכתי
אותך לא שכחתי
את עצמי לא אבדתי
הנני כאן
בעודה מענטזת בעכוזה
ריח לא מוכר חדר אל חוטמה
המו מעיה עליה
ככה באמצע צעדה
כשדגלים מתנופפים לעברה
תוך כדי מחיאות כפי
בעוד שרים לה שירי
התקפלה ורצה אצה
לחפש לה את בית הכסא
הצעתי לה את שירותי
הוצאתי את כל ממליצי
שכנעתי אותה להוציא מפי טבעת
שאריות ארוחתה
בקשה ממני בסתר לאחוז כתרה
כבד לה לרכון כשהוא על ראשה
עטרה בידי והיא מחרבנת לידי
בשמים מלכותיים סבבו בשכונתי
באה מלכת אנגליה להראות פניה לשכמותי
לבלבה לא עמד בעומס שמנה
שלשלה היא שלשלה
פנינים זהובים מכובדים
חייבת הייתי לעבוד לעמול
פן ידעו ילדי הפלטיה אודות בת הפלטינה
שמא יבכו על פועלם לכבוד המכובדה האצילה
תוך כדי כריעתה
כשידי אוחזת בשולי שמלתה
על ראשי כתרה הנחתי
עברו שכניי לידי
השתחוו לכבודי
אותי לא הכירו לרגע
נעלמתי לחלוטין מכל עין ורע
בת מלך אמיתית הייתי
עד רחצה את ידה
בקשה חזרה את כתרה
שבתי לעצמי
להוסיף עוד שם מכובד לבית כיסי
מלכת אנגליה
האם את מאמינה
מלכת אנגליה ישבה אצלי
געגועיי לא יודעים למי להתגעגע
לאחרונה לראשונה ואולי לילדותי לציפת הבובות שלי הקטנה
ביושבי לבדי נוגע בכולן
אחת אחת פוסע מבקר בכל הפיסות המחייכות שנותרו לי בתיבה
בכל אחת מחפש תשובה מענה גשמי להזייה
זוכר כי מקרוב כולן לאות
אפילו רחל הייתה כזאת
שאלתי אל מי אתה הכי מתגעגע
ענה לי לבאות
לימים העומדים בפתח
לגשמי הברכה
לטל ומטר
לעונה החדשה
שאלתי ואיזה מבט הכי חסר לך
מבטה האוהב המקבל הקורא לי לבוא
לנוח לעצום עיניי לרווחה
לא לחשוב יותר מידי
לא לחשוש לפקוח להביט מקרוב
לסמוך עליה שיש בה מקום בשבילי סמוך לשבילה
געגועיי קוראים לה לבוא
להפסיק להיות כל כך לאה איטית בהבנת פשר קצב הפעימה
לחדול לרצות להיות משוחררת כילדה קטנה
געגועיי קוראים לה להביא איתה טבעת לצווארי
טבעתה כבר שנים צועדת איתי היא הלאה אותי עד מיציתי
כמה געגועיי נוגעים בה
בורחים לקן שלה ללא שלה
בואו הביתה, בואו הביתה
היא הקסימה אותי
חשבתי לקנות אוהל לדור קבע בגינתה הקטנה
חשבתי לקשור אותי אל מיטתה לחנוק אותי עם שמיכתה
היא יפיפייה
עשה לי טוב בלב רק מלהביט בהליכתה
היא נעה לקצב אהבתה על אדמה יציבה כמו מלכה
היא חכמה
בדרך שלה כבשה אותי לגלות לה רזי
גיליתי לה כי הרגיש לי
היא אישה
תאמינו לי היא אישה
עכשיו מה אני עושה?
עצבנתי את האישה
העיפה אותי עם מפת אוהלי וחבלי הרופף לחפש לי מזמור שיר אחר
רק שתדעו
היא שווה
אישה שווה
אם אשתוק לא תשמעי אותי
אם אלך לא תראי אותי
אם אומר לך ורק לך את לא תאמיני לי
אם אומר לכל העולם את תחשדי בי
אם אצעק את תבהלי
אם אלחש את תצחקי על ביטחוני העצמי
זה מבלבל את שומעת
לא יודעת מה לבחור לי
אם אומר שרק אותך רוצה את תזלזלי
אם אחשוק ובצמא אשתה מצופך עד ארווה את תגמרי ותחפשי לך באר
להשקות נפשך לא אותי
אם אבכה את לא תביני על מה תתבלבלי
אם אכתוב לך את תקראי ותקרעי את המילה תזלזלי
אם אגע תאשימי אותי בהשגת גבולך
אם אמנע מימך תחששי בכל יכולתך
זה מבלבל את שומעת
לא יודעת מה לבחור לי מה
אם אבוא בבוקר להציץ בך בחטף תזמיני לי מישטרה תחשבי אני גנב
אם בשעת ליל אעמוד מול חלונך לנגן לך אהבתי תזרקי עלי את כל
ציפיותייך תכסי אותי בפחדייך באשמתך
אם בצהריים אבחר לסעוד איתך תדברי על בטלנותי באמצעו של יום
סוער
אם בכל דקה אחשוב עלייך את לא תדעי
אם אתקשר לומר לך את תחפשי מניע שלילי
אולי תפתחי
אולי תבואי לקראתי
אולי תפסיקי לנסות אותי
אולי תנסי פשוט לאהוב
לאהוב איתי
לכל אחת פתח שונה
לכל אחת יציאה שונה
תורה של מי עכשיו לעמוד בפתח
שומרת על צוואתה
גם במותך לא תקחי דבר
קחי כל עוד עד כאן
איספי קרוב אל ליבך אותותי
את כל סימני רצונותי
קחי את כל פחדי
נצלי עד אין סוף חולשתי
אין שקר ללא האמת
תורך עכשיו להיות בראש
ואני זנבך
מצויה באחורייך
בריחות שאת מפיצה בסתר
תורך ללכת בראש חפצה לא מושגת לא נראית לא גלויה
לך יש את כל הזמן שבעולם
ולי יש זמני
קחי את כל שביקשת ויכולה את לשאת
לכי רחוק הרחק מכל לב פועם
רוצי מימך והלאה
חייכי אל העולם וקבלי חיוכים זרים
נגני שקרך בקולך הרך נגני עד יצרום באוזנך יכהה חושך
אלי תשובי באורו
לבקש סליחתי
אני אהייה בגילגול אחר
כבר לא אזהה
לא אותך ולא אותי
היום הזה הוא
לך ולי
תורך עתה להתעלם מימני
תורתי זרוקה בצד
מעלה אבק
גם נסתרת מימני
אני רואה אותך
את מביטה בי
אני נכנסת אל חושך
את מחפשת אורי
אני נותנת את כל ידי
את עוזבת אותי
מרפה מימני לא אותי
אני מתקשרת אלייך
את נמנעת מלהגיב
אני מודיעה כי חושבת עלייך
את אדישה לרוב הכללי
אני נותנת סיכוי
את מודדת סיכון
מרפה מימני לא אותי
אני עסוקה באהבה
את מלמדת אותי שנאה
אני נחבאתי במטרה
את יוצאת למטרה
אני הקשבתי
את שמעת
אני בודדת פתוחה
את בוחרת לבד להיות סגורה בחברותא
אני יצאתי
ואת נכנסת
ברוכה הבאה
לכל דבר יש סיבה טובה
קמצנותך מצאה אותי
קשורה היא לפחדייך האחוז חזק בדחפייך
היא בקשה רק אותי
לגלות לה מה שרואה אני
כל רכושך ממונך הונך ואונך
לא מצא אוזן אחת ויחידה שתהא לך ביטחון לפרוץ בבכי דומע קורע
כל הרגלך הביא אותך לכאן
מצא בי חומת מגן
השקעתך רדודה
בורחת את לחידה
כל הנסתר מימך קרא לי להקשיב לך
כל השלילי שבך ריתק אותי לעמוד במקומי כאן
עניה מרודה מנודה אני
אוהבת בחינם
מעריכים הם ביוקר להשוויץ לעורר יוקרתם בעיני אחרים להראות
להוציא
מעריכים את הדורש את המחיר הגבוה ביותר כך שומרים על משקלם
הסגולי
מעריכים חפצים זוהרים נוצצים מסנוורים כל עין בוגרת להפליא
מעריכים מילים יפות נאות המתחלפות בקצב לא ידוע מראש לכל ראש
יציב
מעריכים סגנון טעם טוב שנון חד נוקב לבבי מושקע בהגיון בשכל
אומרים יש אהבה בעולם
כמה זה עולה להם להקשיב
מעריכים את הדוברים
אוהבת בחינם אני
בעיקר בשקט תמצאי אותי
מעריכים יצירות קלאסיות המנעימות אוזנם
אין פלא שלא שומעים
ובסופו של דבר
לא מבינים
מעריכים שמועה הנשמעת לרחוק
איך בחינם יקחו המעריכים?
בסתר
רק בסתר אוהבים
ככל שתעריכי את חוץ לארץ
ארצך תגווע
בקשתי לפתוח סתומה
לתת לזרימה לזרום בה חופשיה
בקשתי למדוד צינורה
לאמוד נזיקין אשר עברו בה
סתמתי עצמי לכבודה
פן תברח מהשוני שלא כרוך בה
היינו שתי סתומות
אחת קטנה אחת גדולה
ניסיתי לעבור בה
לשחרר את כל המוצקים השוכנים בה
כדרך קבע סתומה אומרת לי לא
חושבת כי דרכה היחידה תציל אותה
פסעתי שני צעדים לאחור
עצרתי נשימתי רצתי לקראתה ונכנסתי בה
לא צלחה לי הדרך לא שחררתי לה אותה ומעללה
הסתומה לא נפתחת גם לא לאחותה
ניסיתי לשדלה
למכור לה אשליות וורודות עם פנינים כאוות נפשה
הציצה בי הסתומה חששה גבר על יצרה ונסוגה לאחורה
אמרתי לי או עתה או נבר אבר רק של גבר יוכל לה לזאת העצורה
שחררתי סתימתי
זרמתי לאיטי
מצאתי אותי שטה מימנה והלאה
צעקתי אליה
יא סתומה באתי עד אלייך ופיספסת אותי
חשתי שהיא לא חשה דבר
צחקתי לעצמי
היא סתומה ואיך תשמע אותי
העיקר ניסיתי
כשחלתה לה האופה
את לחמה לא הניחו כרגיל על שולחנה
בכתה הנסיכה דמעות הציפו בית אישונה
את כל מטעמי ארוחתה לא יכלו לראות עינייה
את כל מיני הלחמניות החלות הקלועות כל הזנים הרבים שקנו לה
בסלסלאות קנים
לא חפצה בת המלך לאהוד
כשחלתה לה האופה
בת המלך התייפחה
צעקותיה הגיעו עד השמים
לא יכלו הם לשאת בכיה
שילחו בי ברק ורעם
להשתיק אותה
כשחלתה לה האופה
ביקשתי להוריד חומה
בתחנונים ירדו מלאכי השרת מהמרומים
בטענה שרק אני יכולה לה לחם להכין ולחמם
זעקתי מה לה לאותה ילדה כמוני
לה ארוחה דשנה על שולחנה מספיקה לכל יושבי העיר והשכונה
לא חפצה בת המלך לאכול
כשחלתה לה האופה
בכוח באתי להחליף אותה
צעקותיה ידי החישו
לא יכלו לשאת בכיה
לחם אפיתי לבת המלך לנסיכה
רק שתשתוק ותעזוב את השמים בשקט להיות כחולים לכולם במנוחה
לך יש כספת
בה אוצרת את
חייבת לשמור עליה
לגונן לסגור לצפון ולהצפין בסוד
סיבתך לא התקבלה ולא מובנת
אם כבר יש לך כספת מימה את פוחדת מימה
קחי לך שומר ראש
עורך דין רואה חשבון
שימי הכספת בבנק אוצר החייל
ככה לפחות אזרחית טובה תהי כביכול
ובואי איתי לחגוג
יש לך כספת
בה אוצרת את
עסוקה כל היום בלדאוג
שמא אפרוץ ואקח לך את הכל
סיבתך לא התקבלה ולא מובנת
אני כאן נשארת עומדת על שלי ותמיד חוזרת לאהוב
קחי לך פסק זמן
שרטי עורך וראי דם
אל תמצצי בשפתייך החתומות
יוד יוד על הפצע שימי והרגישי עוצמות
לך אין זמן להרגיש אותי
כל זמנך נתון לכספת אשר בחדרך הפנימי
סיבתך לא התקבלה ולא מובנת
היזהרי שמא תסגר עלייך דלת הכספת כשאת סופרת מזומנים בתוכה
לך יש כספת
בי לא בטחת לא מסרת לי קוד פתיחה
אני כאן נשארת ועומדת
הלב לא יודע לפרוץ אותה
לא מעוררים את הערים
לא מערערים את המעורערים
לא מערימים את הערומים
לא פוצעים את הפצועים
לא הורגים את ההרוגים
בשביל מה באת
גם כשגיליתי שלא תמלאי לי אמבטיה ריחנית נשארתי
גם כשנגעת בי דחפת אותי לקיר וברחת לי נשארתי
גם כשהבנתי שלא תשקיעי בי דבר נשארתי
גם כשירקת עלי אש במקומי הצנוע נשארתי
גם כשראיתי איך אינך מרפה מקשרים רומנטים נשארתי
גם כשהבחנתי כי אינך מבינה כאבי נשארתי
גם כשהבנתי שאינך משלימה את החסכים שלי נשארתי
גם כשחיכיתי שתתקשרי תשלחי הודעה לשאול מה שלומי והתאכזבתי
נשארתי
גם כשהרגשתי כי אינך מחבבת אותי נשארתי
גם כשהבנתי שלטייל איתי לא תלכי לבדך נשארתי
גם כשספרתי חמש הודעות מענה שלך לשלושים הודעות יזומות שלי
נשארתי
נשארתי לבדי המומה
בשביל מה באת
מה רצית
מה חיפשת
מה חסר לך
יש לך הרבה והצעתי לך בתוספת גם את עצמי
בשביל מה באת
לא מוצצים את המצוצים
לא שוברים את השבורים
לא אונסים את האנוסים
לא מנצלים את המנוצלים
לא מועכים את המעוכים
בשביל מה באת
מעולם לא ראית בת אדם?
באמת?
טוב...
לא הולמים בהמומים
לא פוחדים מהשונים
לא עובדים על האבודים
לא מנצלים אנשים פשוטים
פשוט אוהבים
גם כשהרגשתי כי אינך אוהבת נשארתי לאהוב בדרכי
והיית האחת והיחידה בעלת התעוזה
אף אחת אחרת לא באה כמוך
לא סתם נשארתי
מזל שבאת
אמרתי לך שאת מביאה לי מזל
ברחת מימני
מזל שבאת
אל דאגה
אבין בסופו של דבר את החידון
מזל שבאת
אולי את בודקת איך בת אדם מתנהגת כשאת לא כאן
אולי אני רק כועסת סתם
מזל שבאת
זה לא שאני לא צפויה
החיים לא צפויים ואני די מעופפת לא כל כך דרוכה
מזל שבאת
ירושלים עוד מחכה
לי ולך
מזל שבאת
כשקראת לי מותק
ידעתי כי אני אבודה
כל ניסיונותי ירדו לבור
הפכתי לסוכריית מקל מצוצה
כשקראת לי מותק
חשתי געגוע
למותק שקראה לי מותק
ונעלמה
כשקראת לי מותק
הבנתי שאני בדרכי לים המלח
ממלכתך לא עומדת בלחץ
עלי לבחור מותק או כלבה עוד מלכה את לא צריכה
כשקראת לי מותק
למזלי היית רחוקה
מותק אמרת בסופו של דבר
סוף טוב להתחלה חדשה
כשאני כועסת אני לא אני
סגורה בשבי הרחק מעצמי מחפשת מי ידע אותי
כשאוחז בי כעס נעלמת אני, קולי לא נשמע אין אהבה טובה בי
כשכועסת אני צפים בי זיכרונות מכים על דלתות הלב שואפים להיכנס
בזרימת הדם להיגאל
כשאני כועסת אני אישה אחרת
מילים טעונות יוצאות מימני
מילים מזויינות רוצות לשמור עלי
מילה אחת נוגעת בי ולא מרפה
פגועה
אני פגועה
אמרתי למילה ולמה לך להיות פגועה
אולי בחרי לך מילה נועזת אחרת
שלפי אותה מהמגירה
סליחה אמרה לי המילה
אינך יודעת איך אני חשה ומרגישה
אם בחרתי להיות כרגע פגועה
יש לי סיבה טובה
ולא אני המצאתי אותה
כשאני כועסת אני מודה
אני ממש אבל ממש אבודה
עיניי לא רואות נכון אותה
אוזניי לא שומעות נכון מילה
יושבת עם עצמי ומגששת באפלה
עד אמצא
עד תבוא
עד אבחר
עד אהייה
עד אשאף
למילה טובה יותר
אז הכועסת תישאר כועסת
ואני אלך מימנה עם עצמי
שמחה
לא קל להיות בשקט
צריך להתנתק
לנשום נכון
להרגע
לעצום עיניים
לא לחשוב
לפתע את חודרת ממששת את כיסי
מחפשת את השקל לפתוח את דלת כניסתי
אני בשקט מתרכזת
נותנת לידך לחוש חופשי
קחי מה שתמצאי
רק אל תגעי בשקט שלי
לא קל ללכת עם השקט
מסביב צועקים לחוצים מצפצפים
שואלת את עצמי מה שמי ולאן הולכת אני
בשביל מה יצאתי אל הרעש
מכל צד צץ פתאום שוק של מישהו
תרגיעו אותו אותי
קחו מה שתרצו
רק אל תגעו בשקט שלי
את רוצה שאדע שגם את קיימת
את רוצה מקום נוח להרגיש שייכת ונאהבת
את רוצה לברוח
את רוצה לשמר
את רוצה לשלוט
יום
ועוד יום עובר
שעה
ועוד שעה חולפת
בפחד את לא נוגעת
מזניחה אותו לשהות בך חופשי
אינך רגועה יותר
פגשת אותי
אני יושבת בשקט
מביטה אל העננים
שמחה על גשמי הברכה
ניצנים רעננים יוצאים לאמא אדמה
מזלנו שהיא יולדת כל השנה
אמרתי לך מהי חולשתי
מילים יצאו אל הרעש
בטוח לא שמעת אותי
בטוח עסקת בסובב אותך
לא הצלחת להתרכז בי
שבתי אל השקט
בואי לאהוב אותי
אל תשתמשי בי לאחרת תקחי כלי נגינתי
אנא מימך
בואי לאהוב איתי
בואי לפרוט יחדיו שיר אוהבים
בואי לרקום יחדיו בגד שמלה אוהל חיים שלמים
כל מה שתבקשי
רק בואי
אני בשקט אוהב אותך
יום יום
כל שעה
מי תאמר את המילה הראשונה
המקרבת הבוטחת המבטיחה
מי תושיט ידה לגעת
או תבקש אותה
מי תעז בעוז לפתוח את הלב
לספר תמונת מצב
מה איתה היום מה מצבו האם החלים לו
איך חולפות בה העונות המענות לבד להיות
מי תקרב את שפתיה לגעת לדעת חום אחרת
מי תזיל דמעה ראשונה
מי תבוא אל מי
ערומה כביום היוולדה
מי תהייה שוטה או גיבורה
מהתלת או נכונה
מי תפקוק את הפקק של הבקבוק
מי תפתח את הצנצנת
מי תתפקע מצחוק
מי תפקפק בזרם
תצא ותכנס כחלזון אל קונכיה רכיכה שברירית ומהססת
מי תחלוץ נעל
מי תזרוק על הדלת
מי תרוץ לנעול
אני יוצאת ונכנסת אל קירות
מי תפתיע ותקפוץ
מי תעשה נס
מי תשכנע קיר לענות
מי תשאל במיטה איך את
מי תשאר ערה לכסות
החלטתי לשקול מילים... אישה היא כמו מילה.יש מילה מעצבנת, יש
מילה מצחיקה, יש מילה מפגרת, יש דבילית, יש אינפנטילית ויש
מדאיגה.יש מילה מחושבת, יש מילה חומלת, יש מילה אוהבת ויש
מזדיינת.יש מילה מתוקה, יש חריפה, יש מגעילה, יש שמנה ויש
רזה.יש מילה שאני טועה בה תוהה בה ומתאהבת, יש נדפקת, יש
מרויחה.יש מילה יפה ישרה יש סוטה ויש עקומה.יש עוד מלא מילים,
יש זכר ויש נקבה.(חשבה הנערה בראשה, אם כל העולם היה חושב
כמוני העולם היה נראה טוב יותר... אמרתי לה, תראי מה זה, כולם
חושבים בדיוק כמוך... ועדיין יש מלחמות בעולם.למה זה כך? שאלה
אותי, עניתי לה, לומר את מה שאת חושבת את לא אומרת אך לשאול
שאלות בשבילך את זה את כן אומרת.חטפה עלי קריזה, ונעלמה)(רצתי
אחריה ואמרתי, לא מעניין אותי מה את חושבת עלי, רק אל תעזבי
אותי לבד... הביטה בי וכולה זועמת, ואיך את יודעת מה אני
חושבת?? וברחה נסה לדרכה, לעולמה) אולי העולם טוב יותר... רק
חבל שאף אחת לא חזרה לומר לי זאת
יוצא כל האוויר שנפחתי שנים
חלום מתרוקן עד נעלם כליל
האור נחבא מימני
מלקטת פיסות זיכרון מתחת למיטה וסביבתה
נכנסת פנימה ומתכסה שכבות של בטלת הרוח
אין משב גם לא בהגיון
הכל אפור
לא הצלחנו להעפיל על הגאווה שלנו
המורל ברח מאיתנו אל אחרים
אפילו תיקווה התחילה לצרוח
מה יש לכן מה קרה אצליכן
שכחתן איך זה ביחד
איך קורבן מקריבים
לכו הביטו בשכנים
לא הכל דועך אמרתי בלחש
גם הדעיכה מתעייפת עם השנים
לא ניתן לאמוד הכל בשתי ידיים
אפשר לשאוף כל החיים
אפשר לחלום על כל דבר
לא ניתן לתפוס הכל ברגע וגם בכל הזמנים לא מספיקים
לא הכל דועך
לא הכל ידוע
הכל עומד איתן וממתין
לרגע הנכון
למקום המתאים
עד שנכיל
עד שנוציא ונכניס ללא ריק מתעצם ללא תכלית
עד שנעמוד לבד על העניין
עד שיהא בידנו להשיג
אז כדרך הטבע ללא מאמץ
נמצא את עצמנו
תחת קורת גג
אחת ועוד אחת
לא הכל דועך
זה רק ענן המסתיר את השמש
לא הכל דועך
הכל עומד איתן וממתין
כולי תיקווה שאת קושרת טוב את השרוכים לפני שאת יוצאת אל דרך
חדשה.אין ברצוני לקלקל או לפגוע, כל רצוני הוא להאיר לך
ולהזכיר לך עד כמה ניתן להרוס ולבנות במילה.
אכן רציתי לעזוב ולא להביט לאחור, הכי קל לא להתמודד עם הנעשה
וברגעים אלה הכי קל לסלוח כי רוצים לברוח, מובן לי שאת הנעשה
אין להשיב אך חשוב לי להזכיר לך כי לשמש לא עושים קרניים.אינני
יודעת מה גרם לך להתנהג כמו שהתנהגת כולי תיקווה כי קורו של
החורף בעונתך השפריץ עלי גשם זלעפות ללא אשמתך.כולי תיקווה
שלמדת את הלקח, לא לנצל חולשתו של החלש והלא יודע.השמש נעלמה
עתה, ולה ורק לה מותר לשלוח קרני אור, אין בכוחו של אדם אחד
לשכנע אותה לשלוח קרן אך ורק בשבילו.לא ניתן גם להערים על השמש
שתשנה מסלולה אך ורק מפני שקר היום.
אני לא מכירה אותך, אך חשתי בך מרחוק, את יודעת שלא אהבתי
התנהגותך ולא היה מגיע לי ולה כל המילים שיצאו מימך.השמש נעלמה
עתה,כי ניסית לעשות לה קרניים כי בכוח רצית את חומה.
לא רוצה מימך דבר
רק רציתי שתדעי כי ערומה את הולכת ומישהו מגבוה מביט
אני חושבת שהגיעה העת לבקש מהשמש סליחה אמיתית מכל הלב
כך התחלת
וכך אסיים
בשוט בשוט אני אצליף בך
רדי על ארבע סובבי את הישבן לכיווני
תפוח עסיסי רוצה לראות אני
אל תגידי אף מילה
אל תצייצי
אל תבכי
היי כלבה טובה
ומה שאגיד לך תעשי
ששששש האם שמעתי רשרוש קשקוש יוצא לך מהמינוס
לא רוצה לשמוע אף מילה
תתביישי לך
מכות מכות את צריכה
מכות חזקות ובידי שוט אזיקים ומנעולים
אקרע לך את הצורה
אשלוף אעורר לך את המתים מהאדמה
אמעך אותך כקליפת בננה
את האף שלך רוצה אני לראות על הרצפה
על גחונך תלכי לידי
אני היא המלכה היחידה
אני היא המלקה שלך
לי הוא השוט מעור יחורר לך את ארובות המאורות
מילה לא תצא מימך
את אפס כלום חרא של בת אדם
תראי מה שאגיד לך
תשמעי מה שאומר לך
את כלבה מסריחה
ואני מלכה
בטח את צודקת
את מלכה ולך יש כתר בשיניים
בטח את הכי חכמה
אסבול אותך עד תצא לי הנשמה מהבטן
תלך היא רחוק מימך
עד לעולם לא תראי אותה
בטח בטח את הכי יודעת מה הכי טוב לי
בטח ששלושים יום שווים לשלושים שנה
בטח את צודקת
תכי בי תכי בי חזק
עד צאת כל הדרורים מהברוש
עד אפתח שוב במזמור קורע לבבות
תכי בי תכי בי תכי בי תכי בי
לאן את הולכת
אל תעזבי אותי
אני יודעת היכן הן הפנינים
אשזור אחד אחד לעדי
אציב בחלון ראוותי
אבריק חלונות נפשי
אמרק ברירי
הכל לכבודך
כבודו ממאן מלהגיע
עצרה אותו ניידת עם אורות צבעוניים
לה יש צופר חזק
הפשיטה אותו על המקום
גם אצבע בטבעת דחפה לו
הלך הוא איתה
לבנות לה וילה
העבד מצא מלכה
לעולם לא תהייה לו
היא רוצה אותי לה
עבריינית מלידה
תפסה אותי משחזת בול עץ
שאלה מה את עושה
כולם מזויינים אמרתי לה
גם אני רוצה להזדיין כהלכה
גם אני רוצה שיבנו לי שיעשו לי שישתעבדו אלי שישקו לי בתחת
ובכף רגלי
חייכה היא אלי
חשבתי לברוח מפני תפוסה זו
כל ניידת יודעת לאחוז לכרוך קולרים בחוזקה
רגלי כבר כיוונה אותי לאוץ לטוס מימנה
אמרה לי בואי נשחק משחק
משחקים אני אוהבת
השארתי רגלי איתה
שילפי חרבך חניתך המשונננת והראי לי אותה אמרה
עימדי במקומך ללא תזוזה וקבעי גבולך באדמה
הרמתי ידיים השמיימה בול עץ נפל מידי ארצה
לא חדר עמוק באדמה
לא פצע פרחים בנשמה
נח לו במאוזן מקביל לקרקע תומכת רגלה ואני במבוכה
שלפה מהמותן סכין שני מטר
ככה משחקים ארצות לעגה לי
רק כך ניתן לשרטט גבולות ברורים לכל עובר ואורחת לא רצויה
תחמה לה ארץ רחבת מימדים כתאוותה
בדמי רגלי גבולה
עודני עומדת מטפטפת מקצה תחתוני
בקשתי להפסיק לשחק ולנוח לי
חשקה נפשי לתפוח התפוס על עץ מעברה השני
צעד לקראתה פסעתי
על סכינה אותי מצאתי
חציתי גבולה
חדרתי לתחומה
פלשתי לארצה
עצרה אותי ניידת מזויינת
כולי משופדת צווחת ומייללת
אמרת משחקים למה את הורגת קוראת לי פושעת פולשת
אמרה לי בטח שאנו משחקות ארצות
על החיים והמתות לחיות
עכשיו אותך אני רוצה לשמוע אומרת
אני מתה עלייך
אני מתה עלייך
אין לי ארץ אחרת מלבדך
עד יומי האחרון
כולי שלך
את הניידת שלי
עד יום מותי
אל תאמיני לנוכרים ילדתי, גם לא לחברם הטוב ביותר, כלבם.ומה לו
ליצור מזיל ריר בעל זנב לעשות בחיים שכאלה, חייב הוא לכשכש
בזנבו לכבוד אדונו, חייב הוא לעשות כל המצווה עליו, רק כך יקבל
מנת בשרו שאריות צלחתו, או יזרוק לו עצם, דוגלי מהמשובח
שבכספו.ומה לך ילדתי תרה אחר כמוס ליבך, חי הוא בעולם שמעבר,
מאחורי הפרגוד המקודש, משם אף אחד לא שב.תחושתו מזכירה לך בית,
פינה חמה שננטשה, אין אדם אחר בעולם שימלא לך חלל זה, רק את
ילדתי.ואין את כבר ילדה קטנה, בגרת והתפכחת עם השנים, אל תצודי
בחולשתך סבך שקרים קשורים אל נאד גמלי אחרים העוברים בדרכך,
והינך יודעת מהו טוב.רק בעבודה קשה, בזיעה, בהשקעה, במחשבה, רק
במעשה טוב תמצאי אושרך.בכבוד רב בברכה ובאהבה.נוכריה.
| 