הילה שמר / שתיקה של כאב |
פתאום מרחוק ראיתי סיוט
הוא רק הלך והתקרב
עד שהפך למציאות
ושתיקה ארוכה של כאב
קולות של הרס נשמעו
אזעקות בכל מקום
אנשים פחדו ודמעו
התפללו למען השלום
ואתה נבחרת להיות שם
ילד במדים בשדה לא מובן
אחוז שאלות אבל עדיין נלחם
מוקף באויבים, מרגיש לא מוגן
ואני בתומי חיכיתי לשובך
נשענתי על קצה התקווה
נשאתי כל תפילה וברכה
מתוך לב שטוף אהבה
והנה המלחמה הגיעה לסיומה
אך האש ממשיכה לבעור
חזר השקט שאחרי המלחמה
אבל אתה נשארת מאחור
כולם חזרו עם התיקים על הגב
זכו לראות את ביתם עטוף האור
ואתה כה רחוק ממני עכשיו
שכחת שהבטחת לחזור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|