גם היום אני אנזל לך
מבין האצבעות
כמו חלב שהחמיץ כבר בשבוע שעבר.
גם עכשיו אתעטף במיליון מחשבות,
בכל מאות פרצופייך שרודפים אותי בלילה.

אני חושבת, תקני אותי אם אני טועה,
שמתישהו גם את חשבת להרים ידיים.
אבל כמו פרצופייך העקשנים שחוזרים בלילות
המשכת ללכת-לזחול על הברכיים.

ושוב היום אני אביט בך,
כמו בכל יום מחדש,
מבפנים את מקפצת כלוליין מסוחרר
רק לא להפסיק לנוע, לא להיכנע לעצמך,
לעטוף אותי במאות פרצופייך.

משילה את עורך,
אולי הפעם אני אוכל לראות את פרצופך האמיתי.
לזכות לראות איך את זורקת את עצמך
אולי יום אחד תלמדי גם אותי?

(לכל הפרצופים שרודפים אותי בלילות - אבל בעיקר לקיפודי הים;
יום קרואסון שמח לכם)