הנשיקה הראשונה שלך...
האהבה הראשונה שלך...
בין מליוני אנשים בחרת אותי
בחרת לפגוע דווקא בי
בחרת לקחת דווקא חלק ממני
בחרת לשנות אותי.

לפעמים יוצא לי לחשוב,
(בדרך כלל בשעות הקטנות של הלילה שאני לא מצליחה להירדם)
למה דווקא אותי...
איזה בנאדם הייתי עכשיו, אם לא היית בתוך החיים שלי?
איזה בנאדם הייתי עכשיו בלעדייך?
אני מאמינה שהייתי בדיוק ההפך ממה שאני עכשיו,
שינית אותי לגמרי.

פתאום כל הסיפור הזה בינינו... נראה לי כל-כך מוזר
וחד-פעמי.

איך אני נקשרת לאנשים בכזאת קלות
איך אני מתאהבת מהר
איזה חלשה אני
אני שונאת את זה! כל-כך...
אני שונאת להיקשר לאנשים
לפעמים... אני פשוט מרחיקה, מנסה לברוח
לפני שיהיה מאוחר מדי
כמה שיותר רחוק, כמה שפחות כואב
זאת הדרך שלי...
היחידה שלי...

לפעמים, אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך
זה עדיין קצת מוזר לי
כמה פעמים זה נגמר והתחיל... נגמר... ושוב התחיל
בעצם, תמיד הסוף שלנו היה סתם עוד איזה התחלה.

בינתיים...אני עדיין תקועה כאן
בין הסוף להתחלה,
מחכה שאולי משהו סוף סוף ישתנה.

עמוק בתוכי, עושה לי טוב לדעת שמבין מליוני אנשים,
בחרת דווקא אותי.