|
הרצון הזה לשלמות
לפעמים הורג אותי
לפעמים מחשל אותי
אני מציבה לעצמי עוד רף ועוד רף
עד שאינני מסוגלת להגיע אליו
אני קטנה נמוכה
ולא מושלמת
וזה הורג אותי
ולא מחשל.
שנינו שוכבים במיטה שלך
קרובים אך רחוקים
ואני מזילה דמעות על דברים שאני לא מבינה
שנשגבים מבינתי הצרה.
לפעמים הרצון הזה לשלמות הורג אותי
מחשל אותי
גורם לי לחשוב
שאתה ראוי ליותר
ראוי לעוד
ואני נשארת שם עם המחנק בגרון והשמיכה שעוטפת את רגליי
ולא יודעת איך להוציא את המילים שיושבות אבל מסרבות לצאת.
הרצון הזה לשלמות
לפעמים הורג אותי
לפעמים מחשל אותי
אני מציבה לעצמי עוד רף ועוד רף
עד שאינני מסוגלת להגיע אליו
אני קטנה נמוכה
ולא מושלמת
וזה הורג אותי
ולא מחשל. |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.