כשחושבים על זה מספיק זמן,
עדיין לא מצליחים להבין איך היונות בוכות במקום לעוף
ולשמוח על הטוב.
כשחושבים על זה מספיק טוב, לא מצליחים להרגיש
איך לאדם מסיכת פנים ורגש מסוים שלא בהכרח נקרא אהבה
ואיך הם מצליחים להגיע בסופו של דבר,
למרות כל המאמץ,
למרות כל האמת שפיזרת מסביב,
למרות שכאבת איתם, אהבת איתם, וחווית עלייך את כל שנותר להם.
ופחדת כמו שמעולם לא פחדת ותמיד בתוך פינה סגורה
ומופנמת בלב האמנת והרגשת שבכל זאת,
אולי היא, אולי הוא, אולי מישהו.
מישהו. מישהו. מישהו.
יכיר באמת ולא ינסה לעשות את מה שהכל ניסו לעשות,
להגיע אל הדימיון של הפסגות הגבוהות, הגנובות של מעשי
הקונדס שבטעות עשית, או שבחיים הללו לא עשית!
והכל למרות כל המאמצים
ואחרי שבאמת, אבל באמת חשבת על העניין הפיזי ביתרון נפשי
קראו עליך אתגר?!
למרות ובגלל היותך מאמין ואוהב
ומשום מה, כמו שעל כולם להיות בעלי לב.
תנוח נשמתי בשמיים ובלילות הרגש
עדיין תחפש את הנוצץ והאמת,
למרות כל האכזבה המתקיימת
ולמרות כל הכאב. |
