אורלי אסיה / שממה |
רוטשילד תל-אביב, שעת צהרים.
זכוכית חלולה משקיפה לתוכי.
חיוך סתמי שולח קרניים,
בוטח, רוגע בשלווה נוגה.
רגליים פוסעות דומם בצעדים רכים.
פנים , עיניים וריקנות תהומית.
גלגלים, שבילים ופינות קטועות,
בשלמת עפעפיים כהים.
הדהוד צלצולים בסלולרי חדש.
פרפורי לב ודומיה רמה.
סגידה והקרבה מתוקה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|