רוטשילד תל-אביב, שעת צהרים.
זכוכית חלולה משקיפה לתוכי.
חיוך סתמי שולח קרניים,
בוטח, רוגע בשלווה נוגה.
רגליים פוסעות דומם בצעדים רכים.
פנים , עיניים וריקנות תהומית.
גלגלים, שבילים ופינות קטועות,
בשלמת עפעפיים כהים.
הדהוד צלצולים בסלולרי חדש.
פרפורי לב ודומיה רמה.
סגידה והקרבה מתוקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.