חיכיתי כמו היה האוויר יכול להחליט בשבילי.
הצינה לפתה את קרסוליי
בשרי נרתע ונסוג בפחדנות
הגלים של הים התמוטטו על רגליי
כאילו בידם מוטלת ההחלטה,
אלה נישקו את רגליי בקצף הלבן.
אותה אדווה יפייפיה
האחרונה והיפה מכל קול
אילולא קראה היא בשמי
נשימותיי היו עוד רגועות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.