יצאתי לחפש ניצוצות בעיר זרה
הייתה איזה אחת שאמרה לי אין ברירה
ניצוצות הם חשובים
האויר שבחיים
בלעדיהם הרגעים נראים קצת אפורים

אז התחלתי במסכת חיפושיי המייגעים
וטיפסתי על הרי סירוב וגבעות מהפכים
וחציתי את נהרות ההשפלה
ושחיתי באגמי השיכחה הבתולה
ועדיין אין כאן זכר לתרופה למחלה

חזרתי בידיים ריקות לאור ריצוף המפלות
ונכנסתי אליה בראש שמוט ועיניים עייפות
וניסיתי לתומי לנער אותה מאשליה
ולהסביר לה נואשות לפני שתעלם לה כמו סופה
שאין כאן ניצוצות, אנחנו לא באגדות
וכלום אינו ברור הרי אין פה בטחונות
רק איש אחד זוכר שמהפחד לוותר
זה כמו למות מוקדם
נווד באמצע העולם

אבל היא בשלה - ילדה עם בטן נחושה
מצפון אישי ללא גבולות
גובל באלף סכנות
מכתיב שירים בלי הזמנות
כותב על סמך הזכרונות

תראי... יש כבר יותר מידי שורות