לפעמים, ישנה אהבה שנמצאת שם, אך לא ניתן להבחין בה, כי היא
נדחסה על-ידי שכחה כואבת ואובדן צורב. זוהי אחת הסיבות שהטבע
יצר את הקרבה האנושית - על מנת לשחרר את מה שנדחס ולהשיב את
הזיכרון האבוד. אנחנו לא זקוקים לדעות משותפות או התאמה כדי
להיות חשובים יותר מכל זה לזה. להפך, דווקא אנשים בעלי השקפות
שונות ודעות שונות הם יוצרי החברויות החזקות ביותר. אני מאמינה
שבתור חבורת בני נוער שכל אחד מהם הגיע מעולם שונה לגמרי ובעל
חשיבה שונה לגמרי אנחנו השרשרת הכי חזקה שיש, וכל חולייה בה
שווה יותר מיהלומים כדי שהשרשרת תישאר עמידה בפני כל משבר. לא
ככה? יחד נסחפנו לעולם של פנטזיה, וזכרונות הפנטזיה יהיו
המתוקים ביותר שלנו.