[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רמון זיו-אב
/
כדורגל - האל הטוב

"...אני אתן הכל בשבילך
אמות למענך
אף פעם לא תהיי לבדך..."

"...את הדבר הכי חשוב שיש לי
לא משנה מה אומרים,
את הכי יפה בשבילי..."

השורות הללו עשויות להיות מתוך שירי אהבה של גבר לאישה, אך
למען האמת הן לקוחות מתוך שירים של אוהדי (1) הפועל תל-אביב
לקבוצה. בניסיון לפצח את הגנום של הקשר בין אוהד כדורגל
לקבוצה, רבים תיארו את הקשר הזה כמערכת יחסים מונוגמית בין
האוהד, לרוב גבר, לבין הקבוצה, שהיחס אליה הוא בלשון נקבה תמיד
(במקום לאוהד מועדון, למשל). השורות המצוטטות לעיל עשויות
לתמוך בתיאור מסוג זה, אלא שעיון פנימה, לתוך הקרביים של מערכת
היחסים המוזרה הזו, הביא אותי להניח שאהדה לקבוצה קרובה הרבה
יותר למערכת אמונה מונותאיסטית. מערכת יחסים מונוגמית בריאה,
היא קשרי אהבה הדדיים בין שני אנשים שווים (או לפחות שווים
בקירוב). אמונה מונותאיסטית, לעומתה, היא קשר בין האדם לבין
ה"מקום" - ספק ישות מטאפיסית לחלוטין, חסרת גוף, קול, ריח -
כלומר, א-היסטורית. תוכלו, כמובן, לומר לי מיד שהקבוצה היא
ישות פיסית - שהרי יש מגרש, יש שחקנים, מאמן, דרעקטוריון. אלא
שכאן טענתי היא שאלו רק הייצוגים הקלושים של הקבוצה, שהרי,
שחקנים באים והולכים, מאמנים מפוטרים ומועסקים אבל הקבוצה
נשארת לעולם "הקבוצה", אין לה תלות בשום אדם יחיד. תוכלו גם
לומר לי שלקבוצה יש היסטוריה, לעתים אף היסטוריה כתובה.
מבחינתכם, אין צודקים מכם. אלא שהדבר נכון לגבי המתבונן מן
הצד. עבורי, כמאמין פעיל, אין משמעות אמיתית לכך שהמועדון הוקם
בשנה זו וזו על-ידי פלוני ואלמוני, או שהוא זכה בכך וכך גביעי
טוטו. ממש כשם שעבורי עשוי התנ"ך, או כל ספר דתי אחר, לשמש
כספר היסטורי (לפרקים, לפחות) ובעבור המאמינים הוא ספר אמונה
נטול היסטוריה.
סביב הכדורגל, כמו סביב כל דת שמכבדת את עצמה, נבנו עם השנים
מספר מערכות שנועדו להעצים את כוחו - מתוכן אגע במערכת הסמלים
ובמערכת הכלכלית.
בשלב די מוקדם של התפתחות המשחק המודרני (חוקת הכדורגל נהגתה
לראשונה באנגליה לפני כמאה וחמישים שנה), התפתחה מערכת הסמלה -
לכל מועדון יש סמל, צבע, תדמית. המועדונים מאופיינים גם בנטיות
פוליטיות-חברתיות - כך התמלא בלומפילד בעשרות דגלים של מגלים,
כוכבים אדומים ופטישים באחד ממשחקי הדרבי לפני שנתיים. השימוש
בסמלים נעשה מטעם פשוט - התפיסה הרווחת היא שההמון הוא
אנאלפבית ולכן אין טעם בהסברים מייגעים על אמונות ותפיסות
עולם. העסק קל ביותר - בסמל של הפועל מופיע איש חזק - פועלים,
בסמל של מכבי מופיע מגן דוד - ציונים ובסמל של בית"ר מופיעה
מנורה - מאד ציונים. למותר לציין שרוב האוהדים לא מייחסים
חשיבות רבה לרעיונות האידיאולוגיים מאחורי הקבוצות, אלא מגיעים
מתוך מסורת משפחתית או במבצעי חבר מביא חבר. הרעיונות חשובים
בעיקר למהדרין (או ה"אולטראס" או "הקופים"). גם בכך לא נבדל
הכדורגל ממבנה נורמלי של דת מונותאיסטית - גם בדת רוב המשתתפים
מקיימים את המצוות מתוך מסורת או הרגל, ומיעוט מתעמק בפרטים
האידיאולוגיים. אחד הרעיונות הסמליים החשובים ביותר שמייצג
הכדורגל נמצא מעל לרמת המועדונים והוא שייך לכלל אוהדי המשחק
באשר הם - הקלישאה הידועה "הכדור הוא עגול". על פניו זהו ביטוי
סתום. אלא שהוא מכיל רעיונות אדירים - הכדור הוא צורה של
שוויון מוחלט - אין הבדל באיזה צד מסתכלים. הסימטריות המושלמת
של הכדור עשויה לייצג את השלמות שהאדם שואף אליה אך לעולם לא
יגיע אליה (כמו רעיון האלוהים); כשהאנושות גילתה שהעולם הוא
עגול, גם תפיסות רבות עברו שינוי והפכו רב-ממדיות - הכדור
מייצג תפיסה תלת ממדית, עגולה ולא שטוחה; הכדור הוא לא רק עגול
- הוא גם עיוור-חירש-אילם. הוא לא מבחין בין דת, מין, גזע,
גיל, נטיות או אמונות.
המערכת השנייה שהתפתחה עם השנים היא המערכת הכלכלית סביב המשחק
(יש שיאמרו שהיום היא המנוע של האמונה והיא שמאירה אותה
בחיים). המועדונים הגדולים בעולם הם אימפריות כלכליות גלובליות
והם מתנהגים בדיוק כמו הקונגלומרטים הכלכליים האחרים. הקבוצות
האירופיות מבצעות בשנים האחרונות ניסיונות חדירה לשווקים של
דרום מזרח אסיה וצפון אמריקה - הקבוצות נוסעות למשחקי ראווה,
מפיצות את שלל המוצרים הנלווים ודואגות לשידורים שוטפים של
משחקיהן באותן מדינות, במטרה ברורה לייצר רווח כלכלי. ההתפתחות
הכלכלית סחפה את כל הקבוצות, גם הקטנות חסרות הסיכוי לרווח
כלכלי. מחירי הכרטיסים עולים בהתמדה, ואיתם גם מחירי כלל
הבילוי - החל מחולצה רשמית של המועדון וכלה במיני המזונות
במזנון. מעבר לכך, גם השחקנים נהיו "מקצוענים" - הם מקבלים
משכורות חסרות פרופורציה לתמורה שהם נותנים למועדון ולקהל.
כוחה הגדול של המערכת הכלכלית הצינית, הוא בכך שהיא שקופה, היא
מעין נפקדת-נוכחת. זוהי צורת השליטה האפקטיבית ביותר (אומרים
שאפשר להבחין בירידה בכוחו של שליט כאשר הוא מבצע פעולות
אלימות גלויות).
לכוח הגדול של המשחק ברחבי העולם ניתנים עוד הסברים שונים
מתחומי ידע שונים - הסברים פסיכולוגיים: ההשתתפות, כשחקן או
כאוהד, היא סובלימציה - כלומר, מקום לגיטימי לפריקת מתחים
ואגרסיות; או, כצופה במשחק, אני עשוי להשליך את העצמי על
פעולות שמבצעים אחרים (מצליחנים מזדהים עם שחקנים מצליחנים,
לוזרים מזדהים עם הפועל).
הסבר סוציולוגי: בעולם שעובר תהליכי גלובליזציה מואצים, פירוק
המסגרות המסורתיות כמו משפחה ומדינה דוחף אנשים לחפש מסגרות
שייכות חדשות.
הסברים אנתרופולוגיים: זוהי מדורת השבט, עוד טקס ברצף של טקסים
המלווים אותנו מלידה ועד קבורה; או, כדורגל הוא המשחק הכי
בסיסי, הכי טבעי, עם הכי מעט חוקים. שתי אבנים ופחית מעוכה
הופכים מיד לשער וכדור.
ההסבר התיאולוגי שהצעתי כאן לא בא לבטל את כל שאר ההסברים לכוח
וליופי של המשחק. מה שאני רוצה לומר הוא שאם נגזר על האדם
לבחור באיזשהו אל להאמין בו, לא תמצאו רבים שהם מוצלחים יותר
מאל הכדורגל. זהו אל ידידותי, המציע מגוון רחב של ריגושים -
תקווה וייאוש, הצלחה וכישלון, שמחה ועצב. ואולי מעל הכל, זהו
האל שבשמו נשפך הכי מעט דם בעולם (הדברים נכתבים על רקע רצח -
הרג אוהד פ.ס.ז`. בידי שוטר צרפתי לאחר המשחק מול הפועל).

(1) המונח "אהדה" הוא בעיני רדוקציה משמעותית למה שעובר על
אוהד כדורגל, ואני משתמש בו משום שזהו המונח הרווח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תהיה בריא


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/07 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רמון זיו-אב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה