אלי אל / אבידה |
ידיי ריככתי
לספוג שמן
של אהבה,
מרגעיי הבודדים.
תחת שמים
מקושתים
ציורי עולם
ציירתי
לחבוק כנפי
אורלוגין זקן
לעצור הזמן
מלכת.
ובמשב רוח
קטיפתית
חלום נשאתי
לקבץ אהבתי
האובדת
בין ורדי
השכחה.
22-05=07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|