צוחקת דמותי,
אל מול
גבבות אהבתך
הצוהלים,
בהלמות ליבי
צהלולי
שיר של
געגוע
אשד דמעתי
מפזז לו
שיר ערש,
בתוך קדירת
עצבוני
מפעים פעימת
נשמתי צלולה,
בלובן עיני
געגועיי.
כסיפור ישן
בוהק במילותיו,
קסומות
נפרצים אגליו
תמימים
מגחמות הימים
העוקצניים
החולפים בי
אהבה.
23-05-07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.