מוקדש לגלית ממייב (ז''ל)
הלכת. וזהו... זה נגמר
פשוט, מהר, עם סבל רב.
אבל עכשיו את לא סובלת
את בשמיים, מתבוננת...
היית יפה, ומיוחדת,
ילדה שלנו, מהממת.
ולא פחדת לדבר,
למרות דברים שאת עברת.
נגעת, שיתפת, חייכת
עשית, דאגת אבל לא לך,
דאגת לאחרים.
וכך בזיכרוננו נחרט לעד
אהבתך ומבטך, נזכור אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.