פַּרְסֵם אוֹתִי אָמַר לִי הַשִּׁיר בְּקוֹל צָרוּד
תָּפַס לִי אֶת הַיָּד וְלָחַשׁ לִי בָּאֹזֶן
אַתָּה חַיָּב לָצֵאת אִתִּי לָרְחוֹב
אֲנִי אוֹהֵב אֲנָשִׁים
אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתָּם.
אָמַרְתִּי לוֹ:
"כְּבָר פָּגַשְׁתִּי טִפּוּסִים כָּמוֹךָ
יֵשׁ בָּךְ מַשֶּׁהוּ מַפְחִיד
אַתָּה מְסַפֵּר עָלַי שְׁקָרִים אֲיֻמִּים
מָה הֵם יַחַשְׁבוּ עָלַי?
מִצִּדִּי אַתָּה יָכוֹל לְהִמָּחֵק כָּאן וְעַכְשָׁו
לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתְךָ יוֹתֵר"
אֲנִי חַי כָּאן יוֹתֵר מִמְּךָ!
צָרַח עָלַי
ש-ָרַט אוֹתִי בִּכְאֵב פּוֹלֵחַ
עִם צִפָּרְנָיו הָאֲרֻכּוֹת.
אֲבָל אִי-אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ כָּכָה
הִדְלַקְתִּי אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה בְּקוֹל-גָּדוֹל
הַשְּׁכֵנִים אֵינָם חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ כָּל מִלָּה.

                            דן ספרי
                                                         
©