אולי בכל זאת נפלתי לרגלייך
ללא הידיעה הבטוחה.
לא חשבתי זה בכיס ברגע שחיבר,

אותי ואותך

היה בכיס, אך מלא חורים
וכאילו הכל נשמט מידי, והרגע שחיבר

אותך ואותו

הפך למציאות והתגלה בכיעורו

והכאב הנדוש שתמיד חוזר, אופף את המרחב הפשוט הזה
שואל את אותה שאלה, האם היה זה שווה לנסות.

לוותר, לא לוותר, להעביר את החיילים הלאה,
להתייצב, לעמוד למסדר ולעבור את הגשר
בשמאל ימין שמאל,
מופתי.

להבליג או לכאוב,
לחזור למישורי העצבות הישנים
ואולי
לטפח את סימפטום האדישות

זוהי סקירת המצב העכשווית והתשובות ברובן אך ידועות