|
את הראשון בחייך
תנצרי עד
מותך, אמרה אימי
לא ידעה , איך היטב
ניבאה חורף
למה לא אמרת לי, אם (mother)
שאת אלה שבתוכי
ינברו, ללא חסד
אכנה בשמות רבים
למה לא גילית בי
חסרון
את הראשון שבחיי
נצרתי, כדברייך
בצרור עטוף טלית
רקומה במים אפלים
האחרים כבו
אחד, אחד. |
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.