אנה אגמון / מאניה-דפרסיה |
נרקמים ונבנים, מתגבשים וצומחים,
והאון הזה - הרצון הבלתי נדלה לעשות
נדמה שלא יתרוקן לעולם.
ואני טופחת על שכמי
על שלא הרשיתי לעצמי לטעות,
והלכתי בתלם כל-כך יפה.
יש שהעומק הזה לא מספיק לי,
מחניק לי פתאום מרוב ברירות,
השביל שלי עובר במקום אחר, בדמיון
בספר שטרם נכתב,
בתקוות-חלומות שלך
בחלק שלך שדבק בי כמו כלבלב חסר בית
עוקב אחריי עד לפתח ביתי
החדש והנכון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|