אנה אגמון / מאניה-דפרסיה |
יש שימים מחליקים בין ידיי, כמו משי נרקמים ונבנים, מתגבשים וצומחים, והאון הזה - הרצון הבלתי נדלה לעשות נדמה שלא יתרוקן לעולם. ואני טופחת על שכמי על שלא הרשיתי לעצמי לטעות, והלכתי בתלם כל-כך יפה. יש שהעומק הזה לא מספיק לי, מחניק לי פתאום מרוב ברירות, השביל שלי עובר במקום אחר, בדמיון בספר שטרם נכתב, בתקוות-חלומות שלך בחלק שלך שדבק בי כמו כלבלב חסר בית עוקב אחריי עד לפתח ביתי החדש והנכון |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|