גג בטון נטול ערובות,
מוקף אנטנות ערומות
הפולטות חום תעשייתי.
ממנו השקפנו על מעשינו היומיומיים
בריחוק השמור לגגות.
ובמבט מלמעלה שאתה כל-כך אוהב
הם נראו חסרי חשיבות.
נצצו שם למטה פלורסנטים משרדיים -
אוצרם של פקידים חסרי לאות
שמוכרים את חריצותם לכל המרבה במחיר.
ורכבים בתוך פקק -
כמו חוליות של נחש מתכתי הזוחל לאיטו
בתוך המדבר העירוני לעת ערב.
גם אישונייך נצצו בירוק המעלים פחדים שלהם,
ולרגע יכולנו להתנתק מהבטון ולעוף שלובי כנף.
בעוד ששם למטה שנינו נאבקים
על איזו אמת או איזה שקר,
בתוך משרד חצי מואר או רכב חצי נוסע. |
