220 זונות מחפשות מקלט.
מי יתן להן קורת גג?
לגופן אשר נע באדוות המתח
בין קירות הבתים.
ראשן המביט מעל בבחילה
סופר 360 קרני אור מחלונות הדירות,
אשר מביטות לנעשה
כינשוף השוחר לטרף.

365 לילות בודדים, חשוכים מעט,
לא זוכרים יום בזהרו.
והזונות בוכות ומלקטות
דם, זיע וזרע,
מאריחי המדרכות.
שמוטות תחת סולייתם
ודומעות לחול תחתן.

כך, מספרים רבים,
רבבות נפשות,
כזונות, מחפשות שעתן
לזילות רמ"ח איברן,
ולמחירם בעד פרוטות,
מעות שיתנו עוד לחם ליום המחר.
כך ניזונות נפשות כזונות,
מכיכרות לחם למחר ומדם
ריק מאמש.

חום היום אינו נותן דעתו,
אלא רק מביט בזלזול,
והליל מחשיך, מחבק, דוקר ומחטא
ולא משאיר סימן לבאות.
וכך נותרו זונות -
חשופות, פרוצות, זולות,
בהמות ופצועות...
נפשות שהם זונות.